cross-a-palooza- מסיבת הקרוס של יואבי ברמות מנשה

cross-a-palooza

מסיבת הקרוס של יואבי ברמות מנשה


 

הקפה של 1.5ק"מ - סינגלטרק מהיר, עלייה רחבה ותלולה, שוב סינגלטרק מהיר ומפותל, מכשול מלאכותי, בר משקאות, ועוד קטע מפותל בחורשה זרועת סירפדים. וחוזר חלילה.
בר משקאות? תכף נחזור לזה.
 60 דקות של כל הטוב הזה (או 40 דקות אם אתה עם הילוכים, או 20 אם אתה ילד...) - אבל הדבר האמיתי באירוע הזה הוא סינגל-ספיד וסייקלוקרוס, כלומר 60 דקות של כאב. כל השאר הם סתם wanabees. אבל המסלול הוא רק מרכיב קטן בכל האירוע הזה.




 
 

 

 

 





 









פיטי שוב מכה
בר משקאות? קראתם נכון – בסיום כל הקפה כל רוכב צריך להוריד שוט של אלכוהול (כבד) המוגש ע"י נערות חינניות, או לבצע מקטע עונשין של כמה עשרות מטרים. זה אומר בין 5 ל-11 שוטים לכל רוכב, תלוי כמה מהיר וחזק אתה...
מה עוד? הזינוק הוא בסגנון לה-מאן, כלומר מזנקים בריצה אל האופניים שממתינים בראש המסלול, וגם מגיעים מחופשים (בתחפושות...). או לפחות לא בביגוד 'מועדון' רגיל. השנה ניצפו לא מעט חסידים, גיבורי-על, ואפילו גברבר בביריות. אכן תמונות קשות.
זהו פחות או יותר אירוע הcross-a-palooza שנערך בשבת ביער הקיבוצים ברמות מנשה. זוהי הגרסה העדכנית של פיטי הפיראט המיתולוגי. יואב מאור לקח איתו את המורשת לקליניקה החדשה שלו, וממשיך את המסורת בצורה מופלאה.





 
















______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________



 


______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________


































 



















סיפור המעשה בקיצור נמרץ (מאוד)
את 50 הרוכבים שהגיעו השנה קיבל מזג אויר אביבי מדהים, כאשר היער בשיא פריחתו. הרוכבים, בני משפחותיהם, כולל ערימות של זעטוטים, התכנסו בשטח הכינוס עם מחצלות וערכות פיקניק, וליוו את הרוכבים בשאגות עידוד. הזעטוטים אפילו זכו בסיום למקצה מרשים משלהם.
כשאתה זעטוט בגובה מטר, וצריך לעבור עם אופני דחיפה מכשול בגובה 40 ס"מ, זה כמעט כמו לעבור מכשול קיר בטירונות. (אבל עם אופניים)
המסלול היה מהיר ומאתגר. העלייה שחיברה את שני הסינגלים הוציאה את המיץ לכל הרוכבים, כשרבים מהם גמעו אותה בהליכה. אבל הירידה חזרה לכיוון בר המשקאות החזירה את החיוך לפנים. והשוט שבסוף כל הקפה רק הגביר את החיוך. אני אישית נתתי את כל מה שהיה לי ובמשך 60 דקות (ו-9הקפות) ירקתי דם מהול בשאריות אלכוהול לא מזוהה. המסלול היה מהיר ומעולה עבור אופני סייקלוקרוס.




 



 















____________________________________________________________________________________________________________________________

 


____________________________________________________________________________________________________________________________





























































































סוף דבר, כי זה מבנה הכתבה
התחרויות הללו הן עוף מיוחד בענף שלנו, שנהיה יותר ויותר תחרותי ובעיקר יותר מאורגן. הן אמנם כוללות אלמנט היתולי מרכזי, אבל הן קשות לא פחות מכל תחרות short track  אחרת, ולרוב אפילו יותר. יותר מכל הן מציבות רף גבוה במה שקשור לרמת ההנאה והapres ride, זאת למרות שניתן לחוש שהתרבות הילדודים ואולי הצורך להסיע אותם הביתה לאחר האירוע ממתנים מעט את האוירה.עם השנים האירוע הופך ליותר ויותר משפחתי, אבל בקטע טוב.
מבחינתנו כן ירבו אירועים מסוג זה, וכרגיל, שאפו לעושים במלאכה, למשתתפים וקהל שבא לעודד.
התמונות של אייל מור מעבירות את החווייה בצורה לא רעה בכלל, לא?