מכתש רמון

 
כל צבעי הרמון
 

מכתש רמון מהווה מזה שנים "פרי אסור" לרוכבי האופניים בארץ הקודש– הרי זה אחד המקומות היפים בארץ, עם נופי המדבר הצבעוניים והקשוחים, דרכו עוברים כמה מן המסלולים המשובחים ביותר, אך עם זאת, רבים ממסלולים אלו אסורים לרכיבה באופן רשמי, פקחי האזור ששים אלי קרב (עם רוכבי האופניים), והתעלות הנפש שברכיבה עלולה להסתיים במפח נפש גדול.

וכך, כל נגיסה מן הפרי האסור התנהלה כמבצע צבאי חשאי– אוסף טקטיקות, תקשורות חסויות ותנועות מוסוות על מנת לרכוב את המסלול, ליהנות מפירותיו, אך לא לשלם על כך ביוקר. אך עתה שמחים אנו לבשר כי מישהו ברשות הטבע והגנים החליט להרפות קמעה ולאפשר בניית סינגלים המעניקים לנו יכולת לבנות מסלול באורך 50 קילומטרים, שרובו בסינגלים, מעל ובתוך המכתש, והכל באופן חוקי לחלוטין, כשאפילו הפקחים הפוגשים אותנו בדרך רק מברכים אותנו לשלום בלי לשלוח אוטומטית יד לכיוון פנקסי הדו"חות.
ראשיתו של המסלול במקטע בן 39 ק"מ מתוך שביל ישראל לאופניים הממשיך לקרום עור וגידים והמשכו ב-11 ק"מ של סינגל בנוי בגן הלאומי החדש "צבעי הרמון", אשר נבנה על חורבות אזור המכרות הנטוש בלב המכתש, ומוציא מתוק מעז על ידי שימוש בנזקי החפירה על מנת לגלות לנו טפח גיאולוגי מן ההיסטוריה של המכתש.
המסלול המוצע כאן הינו באורך 50 ק"מ וכולל רכיבה בשביל ישראל לאופניים והמשך בסינגל החוצה את "צבעי הרמון" עד לכביש 40. האחרון תופר לא מעט ולכן אינו קל לאחר הרכיבה הארוכה בשביל ישראל, ובהחלט ייתכן שתסתפקו ב-39 הקילומטרים עד לחאן בארות, ועדיין זכיתם לטיול מדברי משובח. אופציה אחרת, למסלול מעגלי נחמד, היא להתחיל בחאן בארות, לרכב את הסינגל דרך "צבעי הרמון" כמתואר בכתבה, וסמוך לכביש 40 להמשיך אל הסינגל ה"משפחתי" הכחול החוזר לחאן בארות, וסה"כ של כ-18 ק"מ. בכל חלופה שלא תבחרו, ההנאה מובטחת, אז בואו נצא לדרך.



יוצאים לדרך

מן החנייה נטפס, מצד ימין, לכיוון מרכז המבקרים, נעבור מזרחה בינו ובין המסעדה אל מדרגות ושביל שיובילו אותנו אל הגשר מעל כביש 40. בקצה הגשר נרד ונפנה שמאלה, נמשיך בכביש הגישה של מלון "בראשית" ונפנה ימינה לפני תחנת הדלק, נרכב מסביב למגרש הכדורגל ונגיע לכניסה לסינגל "שביל ישראל לאופניים" (1).

על הסלע בכניסה נראה את סימון השביל – עיגול כחול מחודד לכיוון התנועה, עם ציור של רוכב אופניים במרכזו. ב-38 הקילומטרים הבאים נעקוב אחרי הסימון הזה. תחילת המסלול עוברת בפארק לפיסול מדברי אשר נמצא על המצוק מעל המכתש. הפארק הזה נולד בשנת 1962 כאשר הפסל עזרא אוריון ארגן סימפוזיון בינלאומי לפיסול סביבתי, במסגרתו אמנים מן הארץ ומחו"ל פסלו פסל "סביבתי" במרחב הזה שעל המצוק. במשך שנים האתר הוזנח, אולם בשנת 1986 הוא זכה לחיים מחודשים כשאמנים נוספים הוזמנו להציב בו את עבודותיהם.
הסינגל מתפתל בין היצירות, ואף מפלרטט עם שפת המצוק, בטרם הוא מתרחק אל מסלול רכבת הרים בין הגבעות המוביל אל מפגש עם נחל חווה. כאן השביל פונה ימינה ולאחר מכן שוב שמאלה בתוך תוואי נחל חווה, עד שלבסוף הוא עוזב את הערוץ ומטפס חזרה לשפת המצוק (2).



הגענו לתצפית נהדרת על המכתש, כשמולנו מספר גבעות שחורות, הנודעות בשם המשותף "גבעת געש". גבעה זו, העשויה אבני בזלת, הינה ככל הנראה שריד של הר געש קדום, שאם נתאמץ נוכל להבחין בלועו במרכז הגבעות. ההר כוסה עם הזמן במשקעי גיר ואבן חול, אך כשנוצר המכתש, ופני הקרקע בתוכו שקעו, הציץ שוב ההר מעל סביבתו.
נמשיך עם השביל, אשר מתאחד כעת לקטעים ארוכים עם דרך הג'יפים, רובם מעניינים ומאתגרים לא פחות מן הסינגל, אך היו ערניים לנקודות בהן הוא עוזב את הדרך לטובת קטעי סינגל קצרים החוסכים בדרך כלל ירידות ועליות מיותרות. 12.7 ק"מ מתצפית גבעת געש נחזור אל שפת המכתש, בראש מעלה נוח (3).

מכאן שוב נשקף נוף נהדר של המכתש, עם מצוקי הדופן הצפונית מימיננו, בקעת מחמל למרגלותינו והר ארדון משמאלנו. נפוש קצת להחזרת הריכוז, ננמיך כסא, ונטוס מטה בדרך הגולשת אל בטן המכתש. אחרי שמסתיימת הירידה והדרך מתחילה לג'עג'ע, נהיה שוב ערניים לפניה ימינה לתוך סינגל, כ-2.4 ק"מ מראש המעלה. הסינגל עוקף את בקעת מחמל ומסתיים במפגש עם דרך רחבה – ציר הנפט (4).

זהו מקטע קצר יחסית מקו צינור הנפט העובר בין אילת לבאר שבע. צינור זה העביר נפט שהגיע מאיראן, עד למהפכה שם שטרפה את הקלפים, ולאחר מכן מאבו-רודס אשר בסיני, וזאת עד שחצי האי הוחזר למצרים. הקו מתאפיין בכך שהוא ישר כמעט לגמרי, ללא כל התחשבות בתוואי השטח, מה שמתרגם עבור רוכבי האופניים המדוושים עליו בתפירה מטורפת. למזלנו, בקטע זה בתוך המכתש, הגבעות אותן הוא חוצה קטנטנות והדרך זורמת, כך שנפנה שמאלה ונרכב עליו במשך כ-6.5 ק"מ עד לחניון בארות (5) .

חאן בארות הינו מקום לינה גדול ומוסדר, בו נוכל להצטייד במים מן הברזים וגם להתפנק בשתייה קרה או גלידה מבורכת מן הקיוסק שבמקום. בפינתו הצפון מערבית של החאן, סמוך למיכל למחזור בקבוקי פלסטיק, נמצא את הכניסה הצדדית המוצנעת לגן הלאומי "צבעי הרמון" – סינגל רחב בסימון כחול, עליו נתחיל לרכוב. לאחר 1400 מ' נראה פניה שמאלה בסימון ירוק, אך נמשיך ישר בכחול עד לפניה נוספת שמאלה לסינגל בסימון שחור. נפנה אליו ונשים לב כי לאחר 350 מ' נראה כאילו הסינגל ממשיך ישר, אך למעשה פונים איתו ימינה וממשיכים עד למפגש עם דרך כורכר רחבה (הדרך הראשית של הגן, עם סימון ירוק לאופניים).
נפנה ימינה בדרך ואז שמאלה להמשך הסינגל, המטפס לרכס עם נוף נהדר, ויורד חזרה למפגש נוסף עם הדרך הראשית. נפנה שמאלה ונגיע לתצפית על מכרה גדול עם מעט מים בתחתיתו, ומצדה השני של הדרך נמצא את המשך הסינגל השחור עליו נרכב אל מבנה ענק מבוסס צינור ארוך אשר שימש בעבר כתנור קלייה להפרדת החומרים השונים מתוך הסלע הכרוי (6).

ושוב נעלה על סוסינו הממתינים ונרכב בהמשך הסינגל השחור, המטפס אל תצפיות משגעות על נחל אפור והמכתש כולו, כולל רכיבה על כרבולת קטנה ומגניבה עד שהוא פוגש סופית את דרך הפארק הראשית, שם נפנה שמאלה ונגיע אל כביש 40 וסוף הטיול.
 
מרחק: 50 ק"מ (קיימות אפשרויות מקוצרות)
זמן:  5-8 שעות
קושי פיזי: בינוני
קושי טכני: בינוני
קושי ניווט: קל
טיפוס כולל: 500 מ' אנכיים
ירידה כוללת: 850 מ' אנכיים
מפה: מפת שבילנט – "אזור מכתש רמון", או מפות סימון שבילים מס' 17 ו-18. מפת סינגלי הגן הלאומי "צבעי הרמון" פורסמה באתר רשות הטבע והגנים.
מעגלי: לא. ניתן להיעזר ב"אלן סיורי מדבר", 050-9988144, להקפצת רוכבים ואופניים.
GPS: קבצי GPS ב http://tinyurl.com/ramonGPS.
הגעה לנקודת המוצא: נקודת המוצא הינה במרכז המבקרים מצפה רמון. נכנסים לעיר על כביש 40 ובכיכר האחרונה לפני תחילת הירידה למכתש פונים ימינה לרחוב "נחל האלה" ומיד שמאלה לכיוון מרכז המבקרים שם חונים בחניון.
נקודת הסיום: נקודת הסיום נמצאת בכניסה לגן הלאומי "צבעי הרמון" בכביש 40 בתוך מכתש רמון, כ-10 ק"מ ממצפה רמון.
 
 

 

גלריה

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם