Specialized Turbo Levo FSR 6Fattie comp

Specialized Turbo Levo FSR 6Fattie comp

יבואן: מצמן את מירוץ

מחיר: 25,995 ₪




 



 
ישנם לא מעט נושאים בעולם האופניים המעוררים מחלוקת ודיונים אין סופיים - גודל גלגל באופני שטח, דיסקים בכביש, סטנדרטים משתנים בתעשייה, מהלכי שיווק מול צורך, וכ'ו. אולם אחד הנושאים ה"מערבבים" והיותר שנויים במחלוקת בימים אלו הוא אופני הרים עם מנוע עזר חשמלי. כשלפני כשנה וחצי העליתי וידאו קצרצר של עצמי רוכב על אופניים כאלה בהשקה האירופאית של ספשלייזד באוסטריה, התגובות נעו בין התלהבות וסקרנות, לבין הערות סמי ברוטליות בסגנון, "הנה הלכו לנו הסינגלים", "כלי הערסים האולטימטיבי" ומוות לסטרבה. כיום כמעט כל היצרנים הגדולים עלו על העגלה החשמלית, ומי שטרם עשה זאת, כנראה יעשה זאת בקרוב. בין אם אוהבים את הרעיון או לא, אופני ההרים החשמליים הם עובדה מוגמרת, את אירופה הם כבשו בסערה בשנתיים האחרונות ועכשיו הם כאן, בלבנט, אז כדאי שנתחיל להתרגל. ספשלייזד היא החברה הענקית הראשונה שלקחה את הנושא והפכה אותו לאחת מהאג'נדות המרכזיות שלה בשנים הקרובות. המגה חברה האמריקאית נכנסה לתחום באותו אופן בו היא תוקפת כל גחמה/ אופנה/ ז'אנר בעולם האופניים- לא פיתוח בחצי כוח המסתמך על רעיונות של אחרים עם שיפורים קטנים, אלא פיתוח מאפס, בכלל זאת גיוס המוחות המבריקים בענף ופתיחה של מרכז פיתוח ייחודי לתחום בשוויץ.





 




 אופניים חשמליים VS אופני הרים עם מנוע עזר
התפיסה הרווחת בקרב רוכבי אופנים "אמתיים" בנוגע לאופניים חשמליים היא דחיה, שלא לומר סלידה מוחלטת. היא מגיעה בעיקר מתופעת האופניים החשמליים העירוניים שכבשה והציפה את כל הכבישים והמדרכות במדינה והולאמה ע"י ילדים בני 14 בלי קסדות. ברשותכם לא נכנס כאן לדיון המרתק של טוב/ לא טוב, בעד/ נגד, אלא רק נתייחס להבדל העיקרי בינם לבין אופני הרים עם מנוע עזר. למעשה שני הסוגים מבוססים במקור (ובחוק) על רעיון דומה, מנוע חשמלי אשר נכנס לפעולה רק כאשר מופעל עליו מומנט של פידול בעוצמה מסוימת. בפועל רוב האופניים העירוניים הנמכרים בארץ עוקפים את החוק היבש ונשלטים ע"י מצערת- למעשה סוג של אופנוע חשמלי עם אפיונים של אופניים עירוניים, לרוב מתקפלים. לעומת זאת מרבית אופני ההרים החשמליים המשווקים כיום מבוססים על שלדת אופני הרים ייעודית, כולל הזוויות, המתלה והחלקים, ונשלטים ע"י מערכת של pedal assist אמתית. מנוע המגיב אך ורק לפעולת פידול- לא סובבת לא זזת! החוק קובע כי הספק המנוע לא יעלה על 250 וואט והמהירות בפידול לא תעלה של 25 ק"מש.
דגמי אופני ההרים הראשונים ממשפחה זאת נכנסו להליך תקינה ארוך ויקר בישראל כבר לפני כשנתיים, אולם רק לפני כחצי שנה אושר התקן וניתן האות לתחילת העידן החשמלי על שבילי ישראל. מחברת מצמן את מרוץ יבואני ספשלייזד לישראל קיבלנו את ה- Turbo Levo FSR, אחד מזוגות האופניים המתקדמים המעניינים ביותר בז'אנר המתפתח. אחרי התנסות קצרה על השבילים האוסטריים בליאוגנג, יצאנו לבדוק איך השבילים המקומיים שלנו יקבלו את המהפכה החשמלית.
 




 

 



 Highlights
-שלדת אלומיניום M5
- פלטפורמת סטמפג'מפר 6Fattie, עם צמיגי 27 פלוס.
- מתלה FSR המייצר מהלך של 140 מ"מ
-סוללה Li-Ion אינטגרלית פריקה בצינור התחתון בהספק של 460Wh, 40x3.2Ah
-מנוע Brose תוצרת גרמניה בהספק של 250וואט בשלושה מצבי עבודה Turbo, Trail, Eco
-מערכת בקרה/ שליטה באפליקציית  Mission Control, בקישורית Ant+, Bluetooth
-מזלג Rockshox  Yari RC  140 מ"מ בתקן Boost  ברוחב 110 מ"מ.
-ציר אחורי בתקן  148 מ"מ Boost
-זווית ראש 66.5 מעלות
- תומכות שרשרת באורך 459 מ"מ





 










שלדה, מנוע מתלים
אחת הבעיות המרכזיות של אופניים חשמליים הוא משקלם הלא מבוטל, המנוע והסוללה מוספים כ 7 ק"ג לפלטפורמת האופניים ה"רגילים" והופכים אותם בפועל לטנק. למיקומם יש השפעה יתרה על מרכז הכובד של האופניים ומכאן ליכולות התמרון שלהם. באופניים מסוג pedal assist המנוע לרוב מורכב במקום הקראנק ויוצר מרכז כובד הגיוני ביחס לשימושם, הבעיה היא מיקום הסוללה הכבדה. ה Turbo Levo FSR מבוססים כאמור על פלטפורמת הסטמפג'מפר הידועה ועתירת השבחים של ספשלייזד, בשונה מיצרנים רבים אשר מיקמו את הסוללה מעל הצינור התחתון, ספשלייזד מיקמו את הסוללה בתוכו. למעשה הם "גרעו" מהצינור התחתון את המקום לסוללה, וייצרו אופניים במראה "רגיל" עם צינור תחתון מעובה יחסית. בדרך זאת הם גם  יצרו מרכז כובד מושלם לאופניים.





 










האופניים מבוססים על מתלה ה FSR המוכח והמלוטש של היצרן, עם מהלך מתלה אקטיבי ביותר של 140 מ"מ וכיול ייחודי למשקל האופניים ומרכז הכובד השונה. ה Turbo Levo מונעים ע"י מנוע בהספק של 250 וואט של חברת Brose הגרמנית, בשלושה מצבי עבודה .Turbo, Trail, Eco את המצבים ניתן לשנות on the fly בעזרת מתג על השלדה או בעזרת אפליקציה בסמרטפון. אפליקציית ה Mission Control של היצרן מאפשרת גם לתכנן מראש את המצבים עפ"י מצב הסוללה, לשלוט במהירות ועוצמת תגובת המנוע לפידול, לנטר בעיות, לנתח רכיבות, לנווט וכו'. סוללת ה Li-Ion בהפסק של 460Wh, 40x3.2Ah אמורה להספיק על הנייר לכל היותר ל 4 שעות רכיבה בטעינה של 3.5 שעות ממצב ריק למצב מלא.





 

 




חשמל על השביל
את הרושם הראשוני על האופניים קיבלנו כאמור בהשקה של ספשלייזד באוסטריה בקיץ 2015, זה המקום להודות שעד אז, דיי בזנו לז'אנר החדש. אופניים חשמליים נתפסו בעיננו ככלי מנוון שאין כל קשר בינו לבין רכיבה אמתית על אופניים. רכיבה אחת ארוכה לרכבל העליון בפארק האופניים ליאוגנג וממנו כל הדרך למטה על אחד מהשבילים הטכניים בפארק, הספיקה על מנת להבין שהטורבו ליבו הם קודם כל אופניים! לא גוש אלומיניום עם גלגלים ומנוע שיעלה כל מי שישב עליהם למעלה בלי להזיע אפילו, אלא אופניים אמתיים לרוכבי אופניים. שנה וחצי קדימה ומזרחה ו Specialized Turbo Levo ברמתComp  נוחתים אצלנו למבחן יסודי של צוות בוחני המגזין הסקפטיים ברובם. את הרושם המידי מאופניים מקבלים מיד שפורקים אותם מהרכב- הדבר הזה כבד... 23 ק"ג כולל דיאטת טיובלס ופדלים. מקצה כיוונים קצר כמו באופניים רגילים לחלוטין, לוחצים על מתג ההפעלה וקדימה לטוס. תהליך הלמידה/ הפנמה לייצור החדש לוקח בדיוק שניה, או יותר נכון סיבוב פדל אחד. העיקרון הבסיסי פשוט מאוד, כדי להזיז את ה-23 קילו של Turbo Levo חייבים לפדל כל הזמן!! מנוע העזר יכנס לפעולה באחד משלושת המצבים (אותם ניתן לקבוע תוך כדי הרכיבה) רק כאשר יופעל עליו עומס והגלגל האחורי ירגיש בתנועה. Eco - מצב חסכוני עם עזרה מינימלית לפידול, Trail- מצב ביניים עם תוספת הספק של כ 100 וואט לכוח הפידול של הרוכב, ו- Turbo מצב טיל, תוספת של 250 וואט ל 200 הוואט שרוכב ממוצע מפיק. את המתמטיקה של העליות אתם מוזמנים לעשות בעצמכם- התוצאה (למי שהתבלבל אולי) טירוף! במצב ה Race (מצב התגובה המהיר ביותר) הפידבק לפידול הוא לא פחות מתעופה קדימה, תחושה קצת מבהילה בהתחלה אבל מאוד נעימה אח"כ... זאת לא תחושה של מצערת שנפתחת כמו באופנוע, אלא של תוספת כוח משלימה לתנועת הרגלים- תפסיק לרגע לפדל המנוע ייעצר.






 





ברור שכל העליות גם התלולות שבהן נכבשו עם הטורבו בחצי מהמאמץ וחצי מהזמן, ובעיקר הביאו אותנו טריים הרבה יותר לתחילת הירידה. לוקח קצת זמן להבין איך לייצר את היעילות הגבוהה ביותר מהמנוע, האינסטינקט שלנו כרוכבים להשתמש בהילוכים קשים ע"מ לייצר מהירות, פחות עובד כאן. אחרי כמה רכיבות הבנו כי דיווש בקדנס יחסית גבוה על הילוכים קלים מוציא סיוע גדול יותר מהמנוע מאשר דיווש בקדנס איטי על הילוכים קשים. אחרי שהבנו את הפטנט מצאנו את עצמנו מחפשים כל הזמן אתגרים בעליה על מנת לראות מהם הגבולות של האופניים (הגבולות של הרוכב פחות רלוונטיים כאן...), פתאום ירידות בשיפועים טכניים או אפילו דרופים הפכו לאתגר עלייה על הטורבו. הבחירה בצמיגי 27 פלוס מתבקשת וחכמה מאוד במקרה זה, הצמיגים הרחבים עובדים מעולה עם המשקל ומרכז הכובד הנמוך של האופניים ועם המתלה המעולה והמכויל להפליא, ומצליחים לייצר בעלייה אחיזה פנומנלית בכל מצב ובכל שיפוע, כולל בתנאי בוץ שאופניים רגילים היו נכנעים להם.




 




ברכיבה על אופניים חשמליים צריך תמיד לזכור שאורך ואופי הרכיבה תלויים בסופו של יום בסוללה. פיצוח עליות אתגריות במצב של טורבו וטרייל זה יופי של שואו לקהל הצופים, אבל זה עלול להשאיר אתכם דיי במהרה עם סוללה ריקה ופידול עם משקולת של 23 ק"ג בדרך לאוטו או לשקע הקרוב, לא שזה לא אפשרי על הליבו, זה רק לא מהנה כלכך. רכיבה מושכלת בעליות במצב אקו עם עזרה מינימלית בדיווש, אומנם תדרוש מכם הרבה יותר כוח פידול ואפילו הזעה מוגברת, אבל היא עדיין תביא אתכם רעננים יותר בתחילת הירידה ותאפשר לכם בסופו של יום רכיבה ארוכה ומגוונת הרבה יותר מאשר על אופניים ללא מנוע.



 
 
 


 אז ברור שבעליות המנוע הוא game changer רציני, יופי, בשביל זה לא צריך תואר מהנדל מה MIT. למעשה כשחושבים על זה, גם גוש פלדה עם גלגלים ומנוע ייקח אתכם במהירות ובקלות בעליה. אבל מה קורה בשאר הסגמנטים על השביל? הרי מדובר כאן על אופני הרים, ועוד על פלטפורמת הסטמפג'אמפר, האייקון של ספשלייזד. אופניים עם 140 מ"מ מהלך, זווית אגרסיביות וייעוד חד משמעי שלא נוטה במובהק לכיוון העלייה. ובכן, בדיוק כאן מגיעה ההפתעה הגדולה מצד הטורבו ליבו. לא, הם לא יורדים מהר יותר, מתמרנים יותר, חדים יותר בסיבובים, או עולים לאוויר טוב יותר מאופניים רגילים באותו היעוד. ההפתעה היא ביחס לצפיות של הרוכב מאופניים מגושמים לכאורה השוקלים לא פחות מ 23 ק"ג.


 
 
 



הרכיבה עליהם בירידה בפרוש לא מרגישה כמו התנהלות על טנק או על אופניים במשקל כה גבוה. חלוקת המשקל ומרכז הכובד כלכך מדויקים, שהפער בינם ובין אופניים "רגלים" קטן יחסית כמעט בכל סגמנט בירידה. למרות המשקל ובסיס הגלגלים הרחב הם מרגישים מאוד זריזים ומתמרנים. מתלה ה FSR מרגיש מעולה גם כאן, הוא מייצר אחיזה וסופג בהצטיינות את כל תחלואי השביל, תוסיפו לכך את מזלג היארי המעולה של רוק שוקס ואת צמיגי ה 3 אינצ'ים, וישנם קטעים בהם הרגשנו שהאופניים מצליחים לייצר אחיזה גבוהה יותר מאופניים רגילים. בסיבובים פתוחים ומהירים התופעה בולטת במיוחד, המשקל הגבוה המרוכז סביב מרכז הכובד של האופניים על הצמיגים השמנים, מושיב את האופניים לתוך השביל כמו קטר (חשמלי) על מסילה, רק לשחרר ברקסים ולהעז.



 

 



יחסית למשקלם הם עולים בקלות לאוויר (לא לבאני הופ מהמקום, אלא אם אתם קוסמים כמו בן קדמי...) ואפילו מרגישים ברי שליטה שם. אבל בנחיתות המייצרות אימפקט גדול (דרופ לפלט), נראה שהמתלה מתמודד פחות טוב עם הסאג המומלץ ונוטה להיטרק באלימות, כנראה בגלל השפעת המשקל העצמי. העלאת הסאג פותרת לחלוטין את הבעיה, אבל באה על חשבון עבודת המתלה בקטעים משובשים אחרים. המגבלה המשמעותית ביותר של הטורבו ליבו בירידות באה דווקא מכוח המנוע. אותו מנוע שמייצר את האינרציה הראשונית למהירות הוא גם זה שבולם את האופניים כאשר עוברים בפידול את מגבלת המהירות של 25 קמ"ש. כל עוד לא מייצרים דיווש ולא מכניסים את המנוע לפעולה, למשל בקטעי ירידה ארוכים, האופניים מצלחים לייצר אינרציה העוברת בקלות את מגבלת המהירות, אך אם תרצו להוסיף עוד פידול על מנת להגביר את המהירות (כמתבקש), שם יכנס המנוע לפעולה ויגביל את המהירות ל 25 קמ"ש לכל היותר, אכזבה גדולה וחשמלית... מתג ניתוק מנוע קטן על כידון היה פותר את הבעיה מיד (לתשומת ליבם של פרנסי ספשלייזד ושל האופניים החשמליים בכלל), בינתיים נאלצנו להסתפק בפימפומים מוקצנים ושאר ניסיונות על מנת לייצר עוד מהירות מבלי לפדל.



 




סוללה
חיי הסוללה הם אחד הפקטורים החשובים ביותר על אופניים מסוג זה. על הנייר, רוכב ללא מגבלות גופניות אמור להפיק רכיבה ארוכה יותר משמעותית עם מנוע העזר, הן בגלל המהירות הגבוהה וכיסוי המרחקים היעיל, והן בגלל הורדת העומס והעייפות המאפשר עוד זמן רכיבה. על הטורבו ליבו התנאי לכך הוא יכולת האיפוק של הרוכב. בקלות אפשר "ליפול" לרכיבת טרפת במצב של טורבו, פמפום אנדרנלין אדיר לנשמה אבל לא יותר מ 15 ק"מ של רכיבה במקרה הטוב. רכיבה מושכלת כאמור, כזאת שתשלב עליות מנהלתיות במצב אקו, ופידול משמעותי במצבים המהירים יותר תניב בקלות רכיבה של כ 40 ק"מ מגוונים של עליות, דיוושים ממושכים וירידות.




 








 
 
 
סיכום
אופני הרים חשמליים הם הרבה יותר מגימיק או תופעה חולפת, הם כאן בשביל להישאר, אם אתם אוהבים את הרעיון או לא, והמשאבים האדירים שמשקיעות החברות במחקר ופיתוח מעידים על כך יותר מכל. היתרונות של אופניים עם מנוע עזר ברורים, ראשית הם מנגישים את רכיבת ההרים לרוכבים שהיו מוגבלים עד כה, בגלל בעיות פיסיות, כושר לקוי או גיל. מעבר לכך תארו לכם מצב שבו אתם יוצאים לשתי רכיבות משמעותיות ביום. כמה מכם מסוגלים לעשות זאת על אופניים רגילים? אמנם תתאמצו פחות פר רכיבה, אבל תצליחו לייצר בסוף היום זמן אוכף ארוך משמעותית. החסרונות ברורים לא פחות, למרות שהטורבו ליבו נמצאים בקצה הז'אנר הם עדיין כבדים מאוד ועם חיי סוללה מוגבלים, תופעה המאפיינת את כל הז'אנר. אמנם ברכיבה המשקל הכבד פחות מורגש, אבל כל ניסיון הנפת הפרונט, באני הופ, או העמסה מזכירים שאלה לא אופניים רגילים, אלה אופניים במשקל כבד מאוד. ברור שההתקדמות הטכנולוגית תשפר את עניין המשקל ולא ייקח הרבה זמן עד שנראה אופניים במשקלים קלים משמעותית.





 




אבל הבעיה הגדולה והאמתית כאן היא ברמה הפילוסופית. איפה משתלבים אופניים עם מנוע עזר בעולם האופניים הרגילים בו אנו חיים ומתפקדים כיום? האם הם ישתלבו/ יחליפו את אופני ההרים שאנו מכירים, או האם יצמחו בז'אנר מקביל לצד אופני ההרים הרגילים? שבילים משותפים או שבילים נפרדים? המון בעיות והמון שאלות. אירופה חיבקה אותם בגדול והענף צומח שם במספרים אסטרונומיים. כמעט כל היצרנים האירופאים נכנסו לתחום וההתמקצעות רק הולכת וגדלה, כולל קטגוריות ייחודיות שנפתחו בתחרויות אנדורו מרכזיות. דווקא ארה"ב הנחשבת לרוב פחות שמרנית מאירופה בכל הקשור לז'אנרים חדשים/ אזוטריים באופניים, מתקשה להגדיר את התופעה החשמלית. בחלק מהמדינות החוק מעורפל, ואופניים חשמליים נופלים לתוך קטגוריה של אופנועים, עם איסור רכיבה על שבילים אופניים. בכל מקרה צריך לקחת בחשבון שהענף החשמלי נמצא בראשיתו והוא כרגע במצב של ניסוי ותהייה מה הכיוון הנכון. האם מנועים גדולים וסוללות כבודות זה הפורמט הנכון? או האם מנועים קטנטנים בדומה למנועי ה mechanical doping שיתנו סיוע קליל מצטבר, וישמרו על משקל נמוך וצורת האופניים המקורית הם הכיוון? מה שבטוח הענף צפוי להתפתח מאוד ולהפנות את האופניים לקהלים רחבים הרבה יותר בשנים הקרובות, כנראה גם קהלים של רוכבים "רגילים" כמונו.


 
 
 



ספשלייזד עשתה צעד משמעותי מאוד בתחום וזה הרבה יותר מרמז לבאות. הטורבו ליבו הם לפני הכל אופני הרים מעולים עם שלדה, ביצועים, וחלקים של אופנים אמתיים. לתוך כל זה הם השכילו להכניס בכישרון רב, מנוע עזר וסוללה כבדה מבלי לפגוע ב DNA של האופניים ובחוויית המשתמש של רוכב אופני הרים (כן כן, למרות הקלות הבלתי נסבלת). היתרון בעליות הוא ברור וחד משמעי, אך הוא שולי יחסית להתנהגות האופניים בירידות, שם הטורבו ליבו לא שונים כלכך מאופניים רגילים. השילוב של צמיגי הפלוס עם פלטפורמת מנוע העזר היא לא פחות מגאונות בעיננו. האחיזה הגבוהה שמייצרים הצמיגים יחד עם התכנון הנכון של מרכז הכובד, הגיאומטריה הכללית והבחירה הנבונה בחלקים מתאמים, גורמים לאופניים להתנהג באופן דומה לזה של אופניים רגילים, ולבלבל אותנו עוד יותר...

 


 





=======================================
חווית משתמש יונתן יתום


הודעה מאריק: "תגיד רגע, בא לך להצטלם על משהו מיוחד?" ….. להצטלם אני תמיד אוהב ואם זה על משהו מיוחד אז בכלל! מפה לשם, כבר באותו הערב קפצתי לאריק לקחת את ה- Turbo Levo. שאלתי אם יש דגשים מיוחדים לגבי הרכיבה והתפעול שלהם, בכל זאת, פעם ראשונה שלי על מחושמלים…
"פה מדליקים, פה מעבירים הילוכים וכו"... ותרכב עליהם כאילו שגנבת אותם, אני רוצה שתשתולל איתם כמו על אופניים רגילים".
 
לקחתי את האופניים לסיבוב במשמר העמק, היו תנאים סוף הדרך. הייתי חייב לחתוך משם תוך שעתיים בדיוק, אז כיילתי את המנוע למצב הרגוע ביותר ויצאתי להסתובב עם דגש על כמה שפחות עצירות.


טיפוס ורכיבה מישורית:
מיד עם הדיווש הראשון, מרגישים סיוע עדין וטבעי של תוספת כוח. זה לא מעיף אותך (במצב הרגוע), פשוט נותן עזרה מורגשת לרגליים. המנוע יודע לקרוא טוב מאוד את אופי הפידול ומוסיף את הכוח רק בהגעת הספק מסוים של הרגליים, ככה שהרכיבה רגילה לגמרי, פשוט עם פוש קטן בגב. יצוין לחיוב שהתוספת מופיעה מיד עם הדיווש הראשון. בעליות טכניות מורגש יתרון משמעותי, הצמיגים הרחבים בשילוב של לחץ אוויר נמוך ועזרה מורגשת מהמנוע מייצרים יכולת טיפוס חסרת מתחרים. כמה חסרת מתחרים? -הצלחתי לטפס את כל סינגל "יוסי 2" כולל כמה דרופים בלי לעצור כל הדרך.

ירידות:
בנושא הזה היה לי סימן שאלה גדול - איך יכול להיות שאופניים ששוקלים 23.5 קילו (כולל פדאלים ובקבוק מים מלא), יכולים לתת בראש בסינגלים צפופים ומהירים? מסתבר שמי שתכנן את האופניים האלה יודע מה הוא עושה, כי הם יורדים פשוט מעולה (כן כן, חה חה, הלאה...)!! השליטה בהם קלה באופן מפתיע, הגיאומטריה טובה (למרות שבחנתי מידה שקצת קטנה עלי), קל לעלות איתן לאוויר וכל עוד לא עושים וויפ או טייבל גדולים, הן נוחים ונעימים לתעופה. בכל זאת, האופניים האלה נבנו על בסיס פלטפורמת הסטאמג'אמפר המוכחת.





 

 

טענות, מענות, ת"ש, מין, כלכלה, אור, גז, מים:
בתחילת הרכיבה כיילתי את המתלים לפי ההעדפה האישית שלי - סאג של 25% בערך. למרות זאת, הרגשתי טריקות מתלה אלימות בכל קפיצה הגונה בלי נחיתה מושלמת. הרעש שיצא מהמתלה בנחיתות האלה היה כבר לא נעים, חזרתי לאוטו להוסיף עוד 15 psi לבולם האחורי. זה כמעט פתר את בעיית הטריקות ועדיין שמר על מתלים מאוזנים פחות או יותר לטעמי. אחרי מחשבה על הנושא, הבנתי שאני בעצם רוכב עם משקולת של 10 ק"ג במיקום של משקל לא מוקפץ, ככה שבזמן מדידת סאג בעמידה סטטית הכל רגיל אבל ברגע שהשלדה מקבלת אינרציה יש שם עוד 13 וחצי אחוז ממשקל הגוף שלי שמושך את השלדה למטה. כדי לפתור את הבעיה, לטעמי ספשלייזד יידרשו לייצר מתלה עם עקומת פרוגרסיביות חדה יותר או לאבזר את השלדה בבולם עם כיול פנימי מתאים יותר, כי המצב הנתון הוא שרכיבה קיצונית משחיתה את הבולם, וחבל.
 
ברגע שמגיעים ל-25 קמ"ש, המנוע הופך מעוזר למעיק, כלומר הוא מגביל את הפידול ככה שאי אפשר להאיץ במישור מעל למהירות זו. בגלישה בירידה אין בעיה, פשוט אין אופציה לפידול יעיל. במקרה הזה, הייתי שמח לראות תכנון מחדש של כל מנגנון הקראנק - מנוע - גלג"ש קדמי. המצב כרגע הוא שהקראנק מסובב ציר בתוך המנוע, את הציר הזה מסובב גם המנוע ואליו מחובר גלגל השיניים, ככה שאי אפשר לסובב את גלגל השיניים בלי לסובב קודם את המנוע. הסיפור הזה לא מפריע עד לרגע שרוצים לתת גז לפני רמפה גדולה או לפדל בסינגל דוך של 40 קמ"ש. מניסיון אישי קצר - אפשר לשקוע בדיכאון קליני עמוק ברגעים כאלה, כשהמנוע מפריע.

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם