we:Give a sh#t- בשדה הקרב

 we:Give a sh#tפרק ט'

בשדה הקרב

 
נציב קבילות הציבור
מתוקף פינתי כאן, אגיש את קבילותיו של ציבור שלם, שקולו לא נשמע – ציבור עובדי הענף.
זה הטור בו עובדי הענף מתלוננים עליכם, הלקוחות. הלא גם אנחנו בני אדם וגם לנו בא להתלונן לפעמים. פשוט רצינו לראות איך זה להפוך את היוצרות מדי פעם, ולהתלונן חזרה. בסופו של דבר, המטרה כאן היא להציג את הצד השני של הדלפק, וגם לעורר דיון ומחשבה. מומלץ לקרוא ברוח טובה ובלב פתוח. מי שבוחר להיעלב – עושה זאת על אחריותו בלבד. אם אתם מכונאים/ עובדי ענף, ויש לכם תלונה - אתם מוזמנים לכתוב לי, ואדאג שתטופל מעל דפי המדוראבקש להתייחס לכתוב בקלילות הראויה, אך גם בכובד הראש הדרוש. בכל זאת, גם עובדי הענף הם בני אדם.


____________________________________________________________________________________________________________________________

 





זה שדה קרב שם בחוץ. כן, אנחנו במלחמה – אולי לא שמתם לב. באופן אבסורדי, המלחמה היא בין הצרכנים לעסקים. מאז מחאת הקוטג', מחאת המילקי ועוד מחאות כאלה ואחרות – אנחנו סופר-רגישים לעניין יוקר המחיה, וכמובן שהדבר לא פסח על תחביבינו היקר, תרתי משמע. אני רוצה לכתוב על "קרבות" שקרו מאז הטור האחרון, וכרגיל, הנושא רגיש. מקווה לעורר דיון ומחשבה, ולא עוד קרב (אבוד).
כחלק מדרכי ההתמודדות עם יוקר המחיה, קמו להן כל מיני קבוצות פייסבוק, קבוצות רכישה, ושאר יוזמות אינטרנטיות, שכל אחת בדרכיה וממניעיה, "נלחמת" עבור הצרכן וכיסו, ולפעמים גם על כיסו. מי שלא מעורה, בתחילת החודש יצאה אחת מהקבוצות במכרז לקבוצת רכישה של טריינרים ממותג מסויים. לא אכנס לכל הפרטים, וחילופי העניינים, כי קצרה היריעה והכל נמצא שם ברשת – אך כמובן שההצעה של היבואן המקומי הייתה גבוהה מדי, והוא הפסיד במכרז. מי שכן זכה, הוא איזשהו אתר חו"לניקי שהתחייב לספק את הטריינרים תוך 30 יום. היבואן המקומי בתגובה, יצא במבצע "מכירה מוקדמת" מוגבל ל-3 ימים, עם מחירים וזמן אספקה זהים לזוכה במכרז. האינטרנט געש ורעש, מבקרים וטרולים משני צידי המתרס התנצחו מעל גבי המקלדת לילות כימים, ובסופו של דבר, כ-200 איש להערכתי, התחדשו להם בטריינרים במערכה הזאת (חלק במכרז הקבוצתי, וחלק במבצע של היבואן). זת'ומרת, עם כל הבכי והנהי, עדיין 200 איש קנו טריינר בעלות ממוצעת של כמעט 4,000 ₪. רק חוזר ומוכיח את מה שכתבתי בעבר, על כך שהישראלים בעיקר אוהבים הנחות. אבל לא זאת הנקודה...
נקודה אחרת למחשבה, וטענה שעלתה בדיונים ברשת, היא למה היבואנים מתעקשים להרוויח כל כך הרבה, ואיך פתאום הם נאותו להוריד מחיר בצורה שכזאת? זה בטח אומר שכל שאר הזמן הם מרוויחים בטירוף!

אפשר כבר לגלות, שככל שמוצר יקר יותר, באורח פלא, הרווח עליו קטן יותר. זה נכון לאופניים, למשל, ונכון גם לטריינרים. בואו גם לא נשכח את חסרון שיטת החנויות - ברגע שמכניסים עוד מתווך באמצע, ואין מה שנקראת מכירה מהיבואן לצרכן, אז סביר שהמחיר הסופי יהיה יותר גבוה. כי גם היבואן וגם החנות צריכים להרוויח בדרך. אז נכון, יש למשל דוגמא מאוד בולטת של יצרן אופניים שמוכר בשיטה הזאת, אבל תנחשו איפה הוא נופל? נכון, בשירות. מעניין איך כשקנינו משהו בארץ אנחנו אוטומטית מצפים לשירות, אבל ברכישה באינטרנט - למי אכפת?
אני רק חייב שוב להזכיר משהו מאוד בסיסי ופשוט - בלי היבואנים, אין ענף. מי הביא אופניים לארץ לפני 30 שנה? מי למעשה הביא אותנו למקום שאפשר בכלל לקרוא לזה ענף? שאפשר לרכוש את רוב המותגים העולמיים, כאן בלבנט המהביל? יותר מזה, מי מממן ליגות ותחרויות שונות ומשונות, לפעמים ברמת סבב שנתי? מי נותן חסות לספורטאים צעירים ומבטיחים, כדי שיתקדמו לאנשהו? או סתם לאושיות תוססות וצבעוניות כאלה ואחרות, שעושות לנו חשק לרכוב? מי מביא לפה רוכבי עבר, שנוכל להתחכך בהם כתף אל כתף? (אני עדיין מחכה לפוסטר חתום, אגב) אז נכון, המניעים שלהם הם כלכליים. נכון, הם אמורים או מצפים להרוויח מזה כסף. אבל גם אנחנו רוצים לקנות, לא? כמו המשפט ההוא על הפרה והעגל, נו. או מווווו.



 



עכשיו יקומו כל הצדיקים, ויגידו שאין להם בעיה לקנות בארץ, אך בתנאי שזה רק עד 20% יותר מהמחיר בחו"ל, ולא הרווח "החזירי" של היבואנים בארץ. רק אל תשכחו להוסיף לעצמכם את עלויות המשלוח, והמע"מ. וזה כשאתם אדם פרטי. אם הייתם מייבאים כמות גדולה, היו נכנסות לכם עוד עלויות ומיסים, שהיו מצמצמות את הפער למחיר בארץ. אבל מה זה מעניין אתכם? אתם אדם פרטי, לא יבואן. שימותו. אבל בגלל שאנחנו ישראלים - בואו נציע פתרונות להוזלת המחירים! למשל, שהיבואנים יתאגדו, ויפעילו לובי במשרדי הממשלה, ויורידו לעצמם את המיסים ואת הבדיקות המיותרות במכון התקנים, ויורידו את המחיר הסופי לצרכן. נצחון! או פתרון אחר, שהיבואנים פשוט ימכרו ישירות לצרכן! אם כולם קונים באינטרנט, למה חנויות עדיין מחזיקות ציוד ואביזרים על קירות התצוגה שלהם? מה, יש עוד פרייארים שאשכרה נכנסים לחנות וקונים שם משהו? עשרות החנויות השונות בארץ יהפכו לסדנאות, ויעשו רק הרכבות של אופניים שתביאו בארגז, או הרכבות של ציוד, או תיקונים ותחזוקה שוטפת. כמה תהיו מוכנים לשלם על זה? או כמה אתם משלמים עכשיו לחנות הבית שלכם על עבודה, אם בכלל? שאלה מעניינת. אבל היי, עוד נצחון! וכן, יכול להיות שפני הענף לשם. יכול להיות שבדרך נאבד עוד כמה חנויות, טובות יותר או פחות. אבל בקרב על הורדת המחירים - ננצח.
היה מי שאמר פעם, שבמלחמה כל הצדדים מפסידים. הפעם אין לי סיכום אופטימי. גם בכובע של צרכן, וגם בכובע של עסק, אני מתבעס על יוקר המחיה כאן. הלוואי שתהיה כאן הבנה שכולנו באותו הצד, ולכולנו אינטרס משותף להוזיל מחירים. עד אז, נמשיך בקרב.