מסע בין משלטים- מסלול טיול בפרוזדור ירושלים

 #33 אפריל 2017     שטח   
מסע בין משלטים
מסלול טיול בפרוזדור ירושלים


 
  שיירת המשוריינים

 
פרוזדור ירושלים היווה מעבר מפתח בזמן מלחמת השחרור בשל הצורך לשלוח אספקה ותגבורות לתושבי העיר עליה צרו הערבים. במסלולנו החודש נכבוש בגלגלינו את אחת העליות לכיוון ירושלים, נעבור במשלטים לאורך הדרך, נפגוש שרידי שריוניות מן השיירות שעלו לירושלים, נציץ באנדרטת פורצי הדרך וגם נבקר שרידי מצודות שידגימו את חשיבותה של הדרך הזו עוד משחר ההיסטוריה. כמובן שכל אלה משולבים בנוף נהדר, אוויר צלול וחוויית רכיבה מהנה.
את מסלולנו החודש מאוד ייתכן שרכבתם בגרסה כזו או אחרת בעבר. הפעם אנו מזמינים אתכם לטייל אותו וליהנות מכל העושר ההיסטורי המלווה אותו.



 
 


הנתונים הבסיסים
מרחק: 19 ק"מ
זמן: 2-3 שעות
קושי פיזי: בינוני
קושי טכני: קל-בינוני
קושי ניווט: קל
טיפוס כולל: 550 מ' אנכיים
מעגלי: כן.
GPS: קבצי GPS כאן.
הגעה לנקודת המוצא: תחנת דלק "פז" בשער הגיא. התחנה נמצאת על כביש מס' 1 לכיוון מערב. למגיעים מאזור המרכז יש לעלות בכביש מס' 1 עד מחלף שורש, שם לצאת ימינה ואז שוב לפנות ימינה חזרה לכביש מס' 1 לכיוון תל-אביב. לאחר מספר קילומטרים נמצאת התחנה מצד ימין (וויז: "פז שער הגיא").

 


אתן מסתכלים עליהם מהכביש הראשי. ככה הם רואים אתכם חולפים
 

יוצאים לדרך
מתחנת הדלק נצא בכיוון תנועת המכוניות (מערבה) ומיד בסופה נפנה ימינה בסימון שבילים אדום. לאחר עלייה קצרצרה נגיע לתחנתנו הראשונה – חורבת חרסיס (1), מצד זה נבנה בשלהי התקופה העות'מנית, כחלק ממערך של 17 מצדים שנועדו לשמור על הדרך לירושלים שנבנתה ב 1896. בקומה התחתונה התאחסנו החיילים, ביחד עם סוסיהם הנאמנים, בעוד בקומה העליונה התגורר המפקד. בסמוך למבנה ממוקם מבנה המשאבות לקו המים הרביעי לירושלים, ולידו מבנה משאבות מתקופת המנדט הבריטי.
נמשיך עם סימון השבילים האדום, שאחרי ירידה קצרה מתחיל לעלות בנחל אילן, אך מיד פונה בחדות ימינה ומתחיל בטיפוס הארוך שיאפיין את חציו הראשון של המסלול. הטיפוס אמנם אינו קצר, אך הדרך נוחה, השיפוע ברובו מתון והנוף מטריף. אנו רוכבים על דרך דיפנבייקר הנקראת כך על שם ג'ון דיפנבייקר, ראש ממשלת קנדה בשנים 1957-1963 וידיד של ישראל.  750 מ' לאחר הפניה ימינה נראה משמאלנו שלט קטן המודיע שהגענו למשלט 10 (2). משלט זה נכבש במהלך מלחמת השחרור על ידי לוחמי הגדוד החמישי של הפלמ"ח והמשיך להיות מבצעי כעמדת נגד ללגיון הירדני שברכס התותחים (בפארק קנדה של ימינו) עד למלחמת ששת הימים.



 
פריחת הפרגים בנווה אילן הישנה

 
הדרך ממשיכה לטפס ואנחנו איתה, ולאחר 3.6 ק"מ, במפגש עם דרך בסימון שבילים כחול, נראה משמאלנו גן נחמד (3). מהשילוט של המקום נלמד כי זהו גן יפני על שם טקג'י אוצוקי, מייסד אגודת "בית השלום" היפנית, המאמינה כי ירושלים היא המפתח לשלום בעולם. איך נאמר בעדינות – המאפיינים היפנים של הגן חבויים היטב בנופו הישראלי, אך בכל מקרה זהו מקום מקסים ונקודה מצוינת להפסקת קפה.
המשך העלייה קורא לנו, ואנו נענים וממשיכים לרכב עם סימון השבילים האדום. אם נציץ מדי פעם לכיוון הכביש המהיר נבחין בגשר גדול מעל הכביש כשמעליו לא כביש אלה אדמה חרושה. לא, לא מדובר בטעות תכנון שעלתה ביוקר למשלם המסים, אלא למעבר אקולוגי – מעבר בטוח לבעלי חיים מצד אחד לצד שני של הכביש שנועד לאפשר רצף אקולוגי חשוב.
 1.6 ק"מ אחרי הגן היפני נגיע למפגש עם דרך בסימון שחור וגינת פיקניקים עם שלטים המספרים את תולדות המשוריינים והשיירות שעלו לירושלים בעת מלחמת העצמאות. נפנה ימינה ואחורה ללא שביל ברור, בין סלעים גדולים ומעבר לתעלה חפורה, בין זוג חומות אבן אל מטע זיתים ובו נגלה "שיירת" שרידי משוריינים סמוך לכביש מס' 1 (4). את המשוריינים הללו ראיתם בוודאי פעמים רבות בזמן שחלפתם על פניהם במהירות גבוהה בכביש המהיר. נחמד לבקר אותם מקרוב סוף סוף, להלך ביניהם ולהתרשם מלוחות הפלדה המרכיבים אותם ולנסות לדמיין את החוויה המטלטלת של נסיעה בדרכי ההרים בתוכם.



 
נוף לנחל אילן

 

נחזור אל הדרך האדומה ונמשיך לרכב בה מזרחה. ממולנו, במרומי הגבעה, במקום בו עמד משלט 1, ניצבת אנדרטת פורצי הדרך לירושלים – אוסף של מוטות מתכת באורכים שונים הפונים לכיוון ירושלים במבנה הנועד לסמל את כמיהתו של העם היהודי לירושלים. הדרך מקיפה את הגבעה ולאחר 1.3 ק"מ נראה מימין דרך חסומה בשער (5). הדרך הזו מובילה אל האנדרטה עצמה והפארק שלידה, הנגישים בחופשיות מכביש 1, אך משום מה ישנו ליד השער שלט המגדיר אותו כשטח פרטי. ניתן לרכב בדרך זו עד לאנדרטה המרשימה ואז לחזור להמשך המסלול.
500 מ' נוספים יביאו אותנו לצומת בו נפנה שמאלה בירידה תלולה עם שילוט לנווה אילן ואז ימינה עם סימון השבילים הכחול לעלייה קצרה אך אכזרית שתוביל אותנו לכביש הגישה לנווה-אילן. נפנה שמאלה בכביש (בזהירות!), נכנס לנווה-אילן, נמשיך ישר בכיכר לעלייה קצרה ולקראת ראשה נפנה שמאלה אל גשר עץ קצרצר וחמוד ואז נפנה שמאלה בדרך המקיפה את הגבעה ומטפסת אל אתר נווה אילן הישנה הנמצא בראשה (6).



 
חורבת חרסיס


קיבוץ נווה אילן עלה על הקרקע בשנת 1946 ונקודה זו שמשה כמשלט ובסיס ללוחמה על הדרך לירושלים. במקום נוכל לגלות מנהרות קשר, עמדת שמירה (המשולטת כ"וילה לזוג צעיר"), את הווילה של האפנדי וכמובן, כמה חוזר על עצמו, נוף פנורמי מרהיב עם כמה שולחנות פיקניקים מזמינים.
נחזור במורד דרך העפר, נרד ימינה חזרה אל הכביש ושוב ימינה על מנת להמשיך בו. נפנה שמאלה בכיכר וימינה בכיכר הבא (שימו לב לא להמשיך עוד ימינה אל ההרחבה), נעבור מימין לשער עם הכיתוב "קדמא" אל דרך בסימון שבילים שחור המחזירה אותנו לשטח. בצומת ליד שטח פיקניקים נמשיך ישר אל דרך בסימון שבילים ירוק המטפסת על השלוחה ומביאה אותנו אל מצפה לוקי, מקום רומנטי מקסים אל מול הנוף (7). בשעה טובה ומוצלחת, אנו מתחילים בירידות המטריפות חזרה. נמשיך עם הירוק בירידה מהירה הכוללת מבחר הזדמנויות משובחות לריחופים, לחובבי הז'אנר. בצומת על האוכף הבא נמשיך ישר עם סימון שבילים אדום, נגלה שיש עליות בירידה, ואז נפגוש את חרבת מצד מימין (8).




 
התכוננו לעליות. הרבה עליות.



נהנים מהפריחה לאורך הדרך



 
 
אנדרטת פורצי הדרך לירושלים

 
אנו רואים כאן את החורבות של מצד מן התקופה הרומית, אשר השגיח על העוברים בדרך בין ירושלים לאמאוס (העיר העתיקה ששכנה בפארק קנדה). מן המצד נשקף נוף נהדר לעיר מודיעין וביום בהיר אף למישור החוף.
הירידה ממשיכה בקטע תלול ומהנה. היו מרוכזים בירידה, אך שימו לב, לאחר 1.7 ק"מ, למספר סלעים גבוהים שעומדים בצד ימין של הדרך (9). אלו הן אבני מיל רומיות אשר הוצבו לאורך הדרך הרומית בין ירושלים לאמאוס ונאספו כולן לנקודה זו על הדרך בעידן המודרני. הכיתוב על האבנים תאר את מיקום האבן, ובעיקר הילל את הקיסר הרומאי שהציב אותה. הכיתוב אינו ברור כיום, אך הרטבת האבנים במים מדגישה אותו מעט.
נמשיך לגלוש במורד סימון השבילים האדום ונעצר בעמק כשנראה מולנו שטח ענק המשמש לעבודות על מסילת הרכבת המהירה לירושלים. נפנה שמאלה ונרכב לאורך הגדר עם דרך בסימון שבילים שחור, בהמשכה נפגוש את הדרך בסימון שבילים אדום איתה התחלנו את היום, ונפנה בה ימינה לחזרה לרכב.



 
"וילה לזוג צעיר" בנווה אילן הישנה.




 טיילת מקסימה במצפה לוקי.



אבני המיל הרומיות