מתיש לכיש 2017

 
מתיש לכיש 2017 



 

 

אתמול התקיימה בפעם הרביעית תחרות המתיש לכיש, אירוע הגראבל של השנה - המאורגן ע"י חנות האופניים Bikeway . האירוע שהתקיים בדרך כלל בשיא החורף נדחה השנה לסוף אפריל, מה שאפשר לבחור מסלולים לא חשש מבוץ, אולם הביא איתו גם טמפרטורות גבוהות מהרגיל. המתיש לכיש הוקם כמירוץ גראבל פיראטי של זיו ענפי,  עם השנים הוא הפך למירוץ רשמי ומאורגן בשיתוף פעולה בין זיו ונימי מעז הרים הפקות. השנה היתה דילמה לגבי המשך דרכו של המירוץ – האם לקיימו ובאיזה פורמט. בסופו של דבר, ולאחר דחייתו לסוף האביב, החליט זיו להרים אירוע פיראטי\רשמי, מעין אירוע רשמי עם הרשמה מסודרת ובתשלום סמלי, אבל עם מעטפת לוגיסטית מינימלית. לשם כך הוא חבר הפעם לחבריו ממועדון CCC גל צחור, עידית שוב ואילן אידלסון, וביחד עם רביד אשתו וחברים נוספים הם הרימו הפקה רזה ומשפחתית.

.


 







 

צהוב הוא הירוק החדש
כחלק מהתפתחותו של המירוץ, גם המסלול התעדכן השנה, ובמקומו של הזינוק המסורתי בכניסה ליער עדולם ורכיבה דרך שבילי הפארק, החל הפעם המירוץ בחניון שריגים עצמו, כאשר המסלול מתחיל בדרך הנוף הפתלתלה של פארק בריטניה. המסלול השנה כלל רק שבילים רחבים ומקטעי כביש קצרים, וזאת על מנת להתאים ככל האפשר לאופני גראבל, שהם הבסיס וההשראה למירוץ הזה. השנה כלל המירוץ כ290 משתתפים, מתוכם כ40 רוכבי גראבל, רובם חברים במועדון הגראבל של רסייקלס. המסלול המלא כלל כ102 ק"מ עם כ1500 מטר טיפוסלאחר הזינוק בפארק בריטניה לכיוון בית גוברין, המשיך המסלול לכיוון לכיש, תוך פניה מזרחה לעבר אמציה. שם המשיך המסלול דרומה בשבילי כורכר מהירים לאורך גדר ההפרדה עד חרבת מרשם, ומשם פנה חזרה לכיוון צפון מערב. זהו ללא ספק אחד מאיזורי רכיבת הגראבל היפים והטובים בישראל. התזמון לסוף אפריל הביא לכך שהמרחבים הירוקים ממירוצי השנים הקודמות התחלפו בשדות חיטה זהובים ומרשימים ביופיים. חזרה ללכיש, ומשם חצייה מתחת כביש 6, רכיבה צפונה לכיוון גלאון ובית ניר, מערבה לכיוון יער חרובית, וחזרה מזרחה לפארק בריטניה בדרך הפטרולים הישנה. מסלול מהיר, יפהפה וקשוח. על מנת לפשט מעט את העיניינים, הגרסה הקצרה, נפתחה השנה רק לרוכבי אופני ההרים, וכללה "רק" 74 ק"מ, תוך ויתור על הלופ בשטחים דרומית ללכיש. למרות העדר קטגוריה רשמית, כמובן שהיו רוכבי גראבל שבחרו לרכב את הגרסה המקוצרת.

 














 

אין חזק כבעל נסיון
מקצה הגראבל הארוך הוזנק ראשון, כ10 דקות לפני מקצי ההרים, וזאת על מנת לאפשר לרוכבי הגראבל לתפוס פער במקטע הראשון שכלל מספר ירידות מהירות. הקבוצה כללה כ30 רוכבים, ומיד עם הזינוק נוצרה חבורת חוד של כ8 רוכבים כולל רוכבי פרו חזקים. כבר כ2 ק"מ מהזינוק הקצב גבוה, וחבורת החוד מפספסת פניה. הניווט בתחרות הוא עצמי, כך שעל הרוכבים לנווט על המסלול בעזרת מכשיר GPS. אני וניר ישראלי שרכב איתי ממשיכים במסלול המקורי ועוקפים את חבורת החוד שמדביקה אותנו שוב לאחר מספר קילומטרים. המסלול נוח וכולל עליות חדות וירידות מהירות, והקצב המהיר מביא לכך שכבר בשלב זה אנו רואים בצד הדרך רוכבים מחבורת החוד מפונצ'רים בצד הדרך. כאן מתחיל מעין משחק בו אנו עוקפים מישהו עם פנצ'ר ולאחר מספר דקות הוא שוב בעיקבותינו. למרות שהדרכים מהירות ונוחות, ישנם מידי פעם מקטעים קצת פחות נעימים, ועל אופני גראבל קשיחים מרגישים את הקרקע בצורה די ישירה. אנו יורדים ירידה מעט מחורצת ובתחתיתה אנו עוקפים את אלעד כהן שהיה מעט לפנינו. מבט קצר על צידו המשופשף ואנו מבינים שהוא פגש את הקרקע בירידה. אנו ממשיכים חזק לכיוון העלייה למערות חזן, ולאחר כשעה ו10 דקות של רכיבה, וקרוב ל30 ק"מ מהזינוק, עוקפים אותנו פלטון ראשוני רוכבי ההרים שזינקו 10 דקות אחרינו. זוהי חבורה של רוכבי עילית הרוכבת בקצב מעורר התפעלות. קטע כביש נוסף מהיר ומפותל ואנו עולים בדרך עפר תלולה לכיוון מושב שקף. מילוי מים בתחנת הרענון הראשונה ואנו ממשכים דרומה. הדרכים הם דרכי כורכר מהירות, אבל אופני הגראבל דורשים עירנות גבוהה. בהמשך מחכה לנו עליה טכנית באיזור חרבת מרשם, ואחריה ירידה מעט מחורצת. אנו מכירים את האיזור ומחכים לשבילים המהירים מהעבר השני של הרכס. ואכן, אנו מגבירים מהירות, כשלפתע מגיחה קבוצה נוספת של רוכבים על אופני הרים, ואנו יושבים איתם במבנה עד לאיזור נחל אדוריים. משם לכיוון כביש 6, תחנת רענון נוספת, ואנו מושכים חזרה צפונה.


 

 













 

​במקטע הכביש בין גלאון לבית ניר עוקפת אותנו עוד קבוצה קטנה של רוכבי הרים, ואנו עוקפים את המאסף של המסלול הקצר. עם עוד שעה של רכיבה לפנינו ובקבוק מים מלא אני מחליט לדלג על תחנת הרענון האחרונה, ודוחף קדימה לכיוון תל צפית. אנו עובדים עם קבוצת רוכבי ההרים, אבל בשלב מסויים כשהשביל נהיה מעט פחות מהודק אני מרגיש חולשה ומוריד מעט קצב. ישראלי ממשיך עם החבורה, ואני נשאר לבד. עוד ג'ל, עוד קצת נוזלים תוך כדי תנועה ואני ממשיך. צינת הבוקר של הזינוק כבר מזמן מאחורינו והטמפרטורה כבר מעל 30 מעלות. ליד יער חרובית עוקפת אותי חבורה מהירה של רוכבי Bikeway ואני לא מסוגל להדבק אליהם. על פי החישוב שלי, יש לפני רק שני רוכבים על אופני גראבל, כך שברור לי שיש לי סיכוי לפודיום, אך אני צריך לתת את המקסימום ולא להעקף. לקראת החזרה לפארק בריטניה מחכה עליה תלולה ומדורדרת, הדופק גבוה והגוף לוהט. אני כבר על קצה המים אבל יודע שלא נשאר הרבה עד הסיום. בקצה העלייה אני רואה את הטנדר של נימי, ובצעד אופייני הוא מזהה אותי וחוסם לי את השביל בחריקת בלמים. בדיחה בין חברים, אבל אני לא בשלב של בדיחות, כך שאני משחרר לו קללה עסיסית, עוקף את הרכב דרך השיחים וממשיך קדימה בלי למצמץ. אני מגיע לפארק בריטניה, וכל שנותר הוא לטפס במשך עוד 10 דקות בערך עד לקו הסיום, שם אני מבין שאכן הגעתי שלישי בקטגוריה. אמנם היו רוכבים הרבה יותר חזקים ממני, אבל כנראה שהנסיון עשה את שלו והצלחתי לחצות את המסלול בקצב טוב וללא תקלות. סה"כ 4 שעות ו20 דקות של רכיבה מפרכת, עם מהירות ממוצעת של 23.5 קמ"ש.

 














 

השאלה הנצחית
השאלה הנפוצה בסביבותינו, בעיקר במירוצים מעורבים להרים וגראבל היא מה יותר מהיר? הרוכב המהיר על המסלול, עומר כצמן, סיים אותו ב3 שעות ו36 דקות על אופני הרים. קצב מרשים ללא ספק. מנצח מקצה הגראבל דביר אלמוג, סיים את המסלול ב3 שעות ו51 דקות. יש ביניהם הפרש של  יותר מ20 שנה, אבל עדיין קשה לדעת על פי התוצאה מה יותר מהיר, הרים או גראבל. המסלול היה ללא ספק מסלול גראבל משובח, עם מקטעי גראבל מהודקים ומקטעי כביש הנותנים יתרון לאופני הגראבל בעלי תנוחת הרכיבה האוירודינמית, אולם המקטעים הפחות איכותיים, כמו גם הירידות המהירות, נותנים יתרון ברור לאופני הרים. במרחבים דרומית ללכיש בהם רכבתי עם קבוצה של רוכבי אופני הרים ראיתי מקרוב את ההבדלים, ואת היתרון של אופני הרים כאשר השבילים נהיים מעט משובשים. עדיין, יש משהו ממכר בתנוחת הרכיבה ובפשטות של אופני הגראבל. נושא בחירת הצמיגים והימנעות מפנצ'רים גם הוא משמעותי. למרות שהיו גם רוכבי הרים שהתפנצ'רו, אין ספק שצמיגי הגראבל עדינים יותר ודורשים יותר תשומת לב ברכיבה. הפתרון הפשוט יותר הוא להוריד מעט את הקצב בקטעים היותר טכניים, אבל בתחרות זאת כנראה לא אופציה והיו שסבלו מכך.



 


















 

סוף דבר 
המתיש לכיש, כשמו כן הוא – מתיש. כמעט כל אחד מהרוכבים יספר לכם שהרבע האחרון של הרכיבה מוציא ממך את שארית כוחותיך. לא יודע אם זאת הנטייה לפתוח מהר, או פשוט תוואי השטח שנראה לא מאיים, אבל כולל המון עליות וירידות, שבילים מהירים המושכים את הרוכבים ללחוץ, והעליה חזרה לפארק בריטניה בסיום, כשהגוף כבר מרוקן. המתיש בהחלט מסתמן כאירוע הגראבל המוביל בארץ. גם אם מרבית הרוכבים מגיעים על אופני הרים, האוירה העניין והגיוון שבו יוצרים אווירה ייחודית ומהנה המושכת עוד ועוד רוכבים משנה לשנה. אנו מחכים לימים שלאירוע כזה יזנקו מאות רוכבי גראבל, כמו שמירוצים רבים המתקיימים בארה"ב ואירופה, אבל צריך להתחיל איפשהו, והמתיש לכיש הוא התחלה מצויינת.
 



















 
תוצאות:

מקצה גראבל
1. דביר אלמוג
2.ניר ישראלי
3.צח אוחובסקי
 
מקצה ארוך עד 40
1.עומר כצמן
2.רפי שיטרית
3.יותם ויסמן
 
מקצה ארוך מעל 40
1.ניר אשכנזי
2.גיא באומל
3.שרון פאר
 
מקצה נשים ארוך
1.דבורה אוחיון
2.אולה אוסטרוקובה
3.מורן פלר
 
מקצה גברים קצר עד 40
1.יותם קפלן
2. דורון אמיץ
3.טל פסי
 
מקצה גברים קצר מעל 40
1.הראל כפיר
2.ניר פינקלשטיין
3.אילן טרובינר
 
מקצה נשים קצר
1.יוליה ריפקין



 
 



רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם