טור דה פראנס 2017- הטוענים לכתר

טור דה פראנס 2017- הטוענים לכתר

 כתב: אילן אולמן




טור דה פראנס 2017 צפוי להיות טור מוזר, אין בו מספיק קטעי נג"ש מכריעים, אין בו מספיק סיומות בפסגות, הוא ארוך ולא זורם בעליל. ניתן להגיד עליו שהוא כמו החיים עצמם, והאנשים שמנצחים בחיים, הם אלו שמסתגלים ומתקדמים ובכל זמן נתון ממציאים את עצמם מחדש.
אבל בסופו של דבר הכל סיפורים, אז רגע לפני שהטור מזנק לפתיחה דרמטית נעשה ניסיון קטן לתת קצת אור ורקע על המועמדים הגדולים לניצחון.
 

Chris Froome- SKY


 


 
הכל או כלום, תהילה או סקילה, שום דבר מלבד חולצה צהובה לא יחשב להצלחה.
הצי הבין גלקטי של הממלכה המאוחדת ריכז את כל המשאבים הכוחות, הכישרונות והיכולות בעבור מטרה אחת- לתת לקרנף הכחוש להחריד את הפוזיציה הכי טובה, לצאת לסדרת אקסקלרציות העל אנושיות שלו ברגע הנכון, ולהשיל את כל מתחריו בעלייה שבורים ומפורקים. זאת בנוסף ל"מאסטריות" שלו בנג"ש שם ידפוק את המסמר האחרון בארונות של יריביו.
החוזקה הגדולה ביותר של פרום היא המחויבות שלו לניצחון. נכון, לכולם יש מחויבות, אבל אצל פרום זאת פאנטיות. הוא כל כולו בתוך זה, הוא לא מתחרה בשום מרוץ אחר באותה התצורה וההכוונה כמו שהוא מתחרה בטור. בעת החדשה היה רק רוכב אחד שהתחרה כך ושמו חרוט באותיות זהב ואש בכניסה למועדון המנודים בגיהינום (לאנס אמרסטרונג). פרום לא רואה ממטר, כל כולו מכויל לתוצאה, ובמאני טיים בחודש יולי הוא מביא את כל הפונקציות התפקודיות שלו לשיא. שלוש פעמים הוא כבר הוריד את הגרזן על התואר הנכסף, לא דבר של מה בכך בהסתכל על מפת הטורים העולמית מאז ירידת עידן הלאנס והקונטדור.

 







השנה הייתה לו עונה לא ממש מוצלחת במרוצי ההכנה, ועדיין, קילו לרדת, לתגבר בעוד קצת וואט את הכוח, וקיבלנו שיפור קטלני שיעשה את ההבדל.
הקבוצה שלו הכי מאוזנת, שלא לומר מושלמת. רוכבי מישור, רוכבי ימי מעבר, קטרים רודפים, מטפסי על עם ניסיון נצבר מוטרף. אין שום קבוצה כל כך שלמה וכל כך חזקה, ואין לקבוצה הזאת שום תכלית בלעדיו בתצורה הנוכחית. כמו ריאל מדריד בלי רונלדו, כמו ברצלונה בלי מסי. (שזה בעצם  באירן מינכן או יובנטוס)
ואשר לחולשות, הקריפטונייט של פרום, אלו (לעיתים) שינוי קצב בתחילת עליות. לפעמים הוא לוקח את הזמן להגיב, מצד שני בטור בשנים האחרונות אף אחד לא סדק את השריון שלו באמת, גם בימים שהפסיד זמן, צבר מספיק לפני כן.
עוד טענה שהוא הפריך לפני שנה היא שלא כדאי לבנות על העובדה שייחלש בשבוע האחרון. כמו גם הספקות לגבי היכולות הטכניות שלו בירידות. מכיוון שעקומת הלמידה והרעב שלו עצומים סביר להניח שהשנה הוא יוסיף עוד מימד לארסנל כלי הנשק שלו. יהיה קשה לסדוק את הרוכב הכי חזק בדבוקה .


 



Richie Port- BMC
 



צייד התנינים האוסטרלי הוא בחור סימפטי מסוג הרוכבים שאתה לא יכול לשנוא. חמוש במראה לא מזיק וכריזמה של רואה חשבון טוב לב שמזדהה עם לקוחותיו. הוא רוכב טוב, מערכתי, וותיק וניחן ביכולת לגרום לאנשים לרצות ללטף אותו ולרצות בהצלחתו. אם קראתם את כל זה בוודאי הבחנתם במוטיב החוזר, במרכיב החסר...ריצ'י פורט הוא לא בן @#נה.
כאן מתחיל וכאן גם מסתיים סיפורנו, כי ריצ'י חמוש ביכולות פיזיות אדירות. יש לו את הריאות והרגליים להוריד אש וגופרית מהשמיים, אבל אין לו קבוצה חזקה כמו לכריס פרום ובנוסף לזה חסר לו בקצוות החלקיק האלוקי של הכל או כלום...
אצל ריצ'י כמו אצל הרבה ספורטאים גדולים, יש הרבה כישרון והרבה עבודה קשה, אבל יש גם סוג של מעצור. אותו שער אלוקי שדרכו עוברים לאנס, פאנטני, אינדוראין, הינו, מרקס קופי ואחרים. טירוף חושים מוחלט למות על הניצחון. פרום עד כמה שהוא נראה "אשכנזי" חמוש ביכולת הרובוטית הזאת לא לראות כלום מלבד קצה המטרה, בלי סנטימנטים ובלי שום רגש. הוא יכול לתקוף ירידה בכל תנאי מזג אוויר כמו טיל בליסטי, יכול לרוץ על צלע ההר עם נעליו ולצרוח למכשיר הקשר ולא לקלוט עד כמה זה דבילי, כי כריס ימות בדרך לניצחון, אצל ריצ'י עד כה בסיפור העלילה לא התגלו יכולות כאלו.




 



החוזקות שלו הן הכישרון הטבעי שלו כספורטאי על. הוא מטפס אדיר, הוא מכונת נג"ש אדירה וגם ההכרות שלו את פרום ונקודות החולשה שלו הן אחת מנקודות החוזקה שלו. הביטחון שלו נבנה עוד קצת בשנה האחרונה והעובדה שניצח את פרום בקרבות ראש בראש נותנים לו ערב הטור תחושה שאולי הפעם זה יקרה.
החולשות או הקריפטונייט שלו הן הקבוצה ששנה אחרי שנה כושלת להביא למוביל שלה הרכב מנצח. מבט אחד בגרג וואן אוורמונט יגלה שהבלגי החסון, הוא גרזן שבא לצוד שלבים בעצמו וביום נתון יכול לקחת את החולצה ולחייב את הקבוצה להגן עליה על חשבון מגננה על פורט. אין לו מספיק מטפסי על להגן עליו והקבוצה לא מאוזנת עד הסוף. בנוסף יש עניין קטן עם ביש מזל ומפגשים קבועים ברגעי לחץ.
ימים יגידו האם השנה ריצ'י יכבוש את המדרגה האחרונה.





Nairo Quintana / Alejandro Valverde- MOVISTAR


 












קינטנה הקולומביאני הוא המטפס הטהור הכי טוב בדבוקה מבחינת המרכיבים הבסיסיים. הוא נולד על הר גבוה, בחמצן דליל ואח"כ עוד רכב לבית ספר כמה קילומטרים גבוה יותר. הוא נושם מהזימים מאחורי האוזניים, הריאות שלו בגודל של ספינת אוויר מלחמתית, הוא עמיד לחומצות חלב מפעפעות, הוא קשוח, הוא מאדר פאקר של קור רוח והוא עושה את כל הדברים טוב מאוד.
אבל יש לו ולסובבים אותו הנחת עבודה מסוימת שאולי תתברר כמופרכת- הם מניחים שאם נירו עושה טור אחרי טור אז בטור הראשון הוא ב88% ובטור השני הוא ב 98%. בשילוב של הטור והואלטה זה עבד, לכן ההנחה שהשילוב ג'ירו יחד עם  טור יוליד את אותה התוצאה הוא הנחת העבודה.
רק שיש לחיים עניין של עונתיות, כפי הנראה לקראת החורף נירו חזק יותר ולדעתי האישית הג'ירו הקשה ייתן אותותיו בנירו ולא נראה לי שהוא מתמודד שווה כוחות לפרום, אם כן, זה יהיה נס לא ברור שלא נראה כמותו בעת החדשה.



 



 
איתו בהובלה המשותפת גדול הרוכבים בדור הנוכחי. אין, פשוט אין שום רוכב עם יותר ניצחונות במרוצים חד יומיים גדולים, ימי טור באשר הם, פודיומים וניצחונות בטורים כמו אלחנדרו וולוורדה!!!
הבלתי מנוצח כבר בשלהי השלהי של הקריירה שלו ועדיין נוסע חזק. כן, העבר שלו יושב עליו כמו ענן גשם ענק ומציק.
ועדיין טיימינג של שעון שוויצרי נחוש, חוכמת קרב של ג'קי צ'אן בסרט פעולה, יציבות, קריאת מצבים וניתוח תוך כדי תנועה שאין לאף אחד אחר בדבוקה. עם קבוצה/ בלי קבוצה האיש הוא אל רכיבה. הבעיה היחידה שלו זה שפאפא זמן לא מרחם על אף אחד, והוא נוקט ונוקט חזק, בעיקר בכל מה שקשור להזדקנות ומוות של תאים שלא מתחדשים. לצערנו וולוורדה כבר מבוגר מאוד בכדי לזכות.



 


 
החוזקות שלהם הן הביחד, אבל גם החולשות הן הביחד. בשלב כלשהוא מישהו יצטרך לתת מעצמו ולהקריב, עד שזה לא קורה, הקבוצה צריכה לפצל משאבים ואנרגיות לשני מנהיגים, זה קשה ומורכב.
 

 


Alberto Contador -TREK Segafredo

 



האקדוחן הספרדי, נץ הרים לוחמני שיוצא ליעף אחרון כאילו הוא איסטווד הזקן בבלתי נסלח, כמו גארי קופר הממתין בעיירה בצהרי היום/ הוא השריף, רוכב העשוי מהחומרים של אגדות עבר וגם חומרים אחרים שנמצאים בגוף בתצורה לא טבעית/ הוא הרוכב היחיד שיכול לנצח טור גם כשהוא לא הכי חזק. הוא הרוכב הכי אמיץ והכי חסר גבולות כשזה מגיע לימים בהם צריך לטרוף את הקלפים, יש לו קהונוס אוף סטיל וגישה מאוד מעשית, כן או לא. ואם צריך למצוא יום טוב לחיות בו בענק או למות בגדול (כי הוא לא בא לקחת מקום שני או שלישי) אז קונטדור ימצא אותו.


 


הרגליים כבר לא כמו פעם, שינוי הקצב שפעם הרעיד הרים וסדק צלעות כבר לא נוכח והברק כמו הרעם מזמן לא גרים כאן. אבל הנכונות והרצון עדיין מפעמים בספרדי הוותיק.
החוזקות כתמיד הראש, אולם החולשות הן גיל, פיזיות חלשה יותר, קבוצה לא באמת טובה מספיק ובקיצור זה נראה בלתי מספיק.






Esteban Chaves- ORICA Scott


 

 

המטפס הקולומביאני המצוין עבר שנה לא קלה. פציעה בברך קצת דפקה את תוכניות להמשיך את הזריחה הסנסציונית שלו בשנתיים האחרונות. אולם הופעה לא רעה בדופינה ליברה נותנת תקווה לטור מוצלח. חמוש בקבוצה טובה וממושמעת, בסרג'נט מצוין בדמותו של סיימון ייטס האח של אדם, מטפס מחונן שיכול לחפות על אסטבאן בחמצן הדליל ולייצר בנקודות הקצה איום כפול מצד הקבוצה האוסטרלית הסימפטית.
מדובר על פודיומיסט בטורים בעברו הקרוב, הוא בגיל הנכון והוא עשוי מחומרים של כוכב בקנה מידה עולמי בגלל האינטליגנציה שלו, היותו דובר אנגלית, סימפטיות אישית וסוג של ברונו מארס על גלגלים.




 

Romain Bardet- AG2R

 



המטפס הצרפתי, התקווה. רוכב יציב, בשונה מטיבוט פינו מיודעו, הוא חסר מרכיבי דרמה אישיותיים ומאפשר לייצר קו שיפור קבוע ואף פודיום.
הוא לא מהמבריקים, לא מצטיין בשינוי קצב רצחני, ועד כה בקריירה לא ראינו ממנו זהרורים וזיקוקין אבל הוא הולך קדימה בגלים הגבוהים ותמיד בפרונט. השאלה הגדולה באמת היא האם הוא עשוי מאבק כוכבים או האם הוא עשוי מחומר טוב שתלוי בהרבה משתנים כולל סדר מסויים בכוכבים כדי לנצח.
יש לו קבוצה מצוינת ומגובשת סביבו, הוא רוכב בקו הרדאר ומשייט מספיק נמוך כדי לא לספוג לחץ וציפיות משתקות.







 Jakob Fuglsang/ Fabio Aru- ASTANA

 


 

ג'אקוב הוא דמות שנויה במחלוקת. הוא לא השחקן הכי קבוצתי בעולם, הוא תמיד תפס את עצמו כמנצח טור פוטנציאלי ואיכשהו תמיד היה טויסט בעלילה או רוכב אחר קיבל את הבכורה. כשמו כן הוא, תופס בעקבי הבכורים ומחפש להכות בעשיו. השנה הוא מגיע בסוג של שותפות עם פאביו הארו האיטלקי הנמרץ שבסגנונו החתולי והפראי על הדוושות, מהווה מעיין גרסת 2.0 לקונטדור, למרות שהוא לא מחזיק את ההתקפות שלו כמו שקונטדור החזיק אותן אי אז.



 


 
בחזרה לפולסאנג- הוא רוכב אמיץ, לזכותו יש לציין שהוא נבלה קשוחה ואחד שלא דופק חשבון לכלום. אם תהיה לו אבקת השריפה בכף היד ויכולת להציתה, אין ספק שהוא ידליק את השמיים.  במיוחד עם הארו שהוא בעצמו סוג של פתיל קצר. אם השניים ישלבו רגליים הם יכולים לחזור על ההצלחה מהדופינה ליברה. מצד שני הטור הצרפתי שמגיע לפני הטור דה פראנס, הוא מרוץ קצר ואילו הטור דה פראנס ארוך. ההבדל בין השניים הוא כמו ההבדל בין טריילר לסרט. בסרט, עד שהאור לא נדלק אתה לא יוצא- כאן תיבחן ברית הנחשים, בין ג'יקוב לפאביו.





הסוסים שחורים



 Louis Meintjes -Lampre-Merida  מטפס על דרום אפריקאי, אין לו קבוצה חזקה, אבל בסגנון הווירוס הנישא ע"י נשאים אחרים, הוא יכול לפזר את המחלה שלו בהרים הגבוהים ולהצליח בגדול.


 






 
Dan Martin -Etixx-Quick Step  אט אט הפנדה האירי הכעור משהו, חמוש בסגנון רכיבה פראי ולא מסודר חודר לטופ 10, ובימי הקלינצ' מוכיח שהוא יכול ללכת עם הטובים ביותר. הבעיה שאיכשהו תמיד מגיע יום אחד של חורבן שהורס לו הכל. אין לו קבוצה שמרוכזת רק בו, ולכן קשה להאמין שהוא שואף ליותר מטופ 7.  

 

 
 




Rafal Majka -BORA
 בשל, חזק, מטפס טוב ובעל מנוע מוכח לטורים. רק שהקבוצה סביבו לא מספיק חזקה עדיין להוביל אותו לנצח טור או להגן על חולצה ברצף כולל ימי רעם והר.