במבחן ORBEA Occam TR m10

 
ORBEA Occam TR m10

דוגמן: עידו נוח

יבואן: סינגלמאניה ניתן לרכוש ב  Mikebikeאשדוד, Bike&more כרכור, Bikedeal בת שלמה

מחיר:  18,900 שקלים (כפי שנבחנו)



 




חברת ORBEA הבאסקית הוקמה כבר בשנת 1840, כיצרנית נשק (!!) ורובים מסוגים שונים, והתפנתה רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 לייצור צנרות לאופניים ושלדות אופניים. החברה מוכרת בעולם בעיקר בזכות אופני הכביש שלה, אבל כבר שנים ארוכות שאלופי עולם, אלופים אולימפיים וקבוצות מקצועניות באופני הרים רוכבים על אופני ה-XC של החברה כדי להגיע לפודיומים בדיסציפלינה התובענית הזו.
באופן אישי, בעת שנותיי כמתחרה בארצות הברית, ראיתי את קבוצת הנשים המקצוענית של ה-Luna Chicks מנצחת תחרות אחר תחרות על גבי אופני ה-XC של ORBEA, אך אף פעם לא יצא לי להניף רגלי מעל אף זוג של החברה המעניינת הזו.
מסינגלמאניה היבואן החדש של אורבאה לישראל קיבלנו למבחן את אופני השיכוך המלא מדגם ה-Occam TR m10 , אשר על פי החברה נועדו לתת מענה לרוכבים המחפשים את האול-אראונד האולטימטיבי, ויצאנו לחפש מיהו הרוכש הפוטנציאלי הנכון עבורם.



 


 
 
HIGHLIGHTS
- שלדת שיכוך מלא מקרבון, כולל תומכות האוכף והשרשרת
- מהלך 120 מ"מ מלפנים ומאחור (דגם 2018 מגיע עם 130 מ"מ מלפנים)
- מתלה ארבע זרועות בתצורת ציר יחיד, אך עם תומכות אוכף בעלות גמישות מובנית
-  מערכת XT מלאה
- גלגלי קרבון של חברת DT, מדגם XRC1200 עם צירי בוסט
- העברת כבלים פנימית מלאה
- מוט אוכף מתכוונן מבית RACE FACE
- משקל רטוב, כולל דוושות וחומר בצמיגים: 11.7 ק"ג



 







 
 
שלדה, מתלה, חלקים
שלדת ה-OCCAM בנויה כולה מקרבון, עם מראה נקי ויפה, וכל הרוח והצלצולים של עולם אופני ההרים בשנת 2017: העברת כבלים פנימית ויעילה, חיזוקים מינימליים היכן שנדרש, תקן בוסט 148 מ"מ בציר הגלגל האחורי, גיאומטריה מודרנית (74.5 מעלות למוט האוכף, 68 מעלות לצינור ההיגוי), ומתלה אחורי מחוסר ציר על תומכות האוכף- באופן מכוון.
המתלה בנוי כך שאין ציר מעל מפגש תומכות השרשרת ותומכות האוכף, אך בניה מחושבת של שכבות האריג בצינורות הקרבון באזור הזה, תורמת לגמישות מדוייקת של מספר מילימטרים בצינור, ובכך מדמה עבודה של ציר מסורתי. לדברי החברה, ביטול הציר המדובר מקשיח באופן משמעותי את האזור מול השפעת כוחות צד המוכרים כל כך ברכיבת אופני ההרים, ועל הדרך מגלח מספר גרמים מהמשקל הכולל.
מבחינת אבזור וחלקים, ניתן למצוא פה את אמת המידה של השוק- מערכת ה-XT האלמותית של שימאנו, כאשר באותו המחיר ניתן לאבזר את האופניים במערכת עם קראנק דאבל\יחיד, או עם מערכת GX Eagle  1 על 12. תוספת של 2000 שקלים כבר תשדרג אתכם למערכת הינע חשמלית ברמת XT. ככלל, מדיניות היבואן, סינגלמאניה, היא התאמה מלאה לצורכי הלקוח. ניתן לקבל את האופניים כפי שהם הגיעו בארגז, או לחילופין לשנות כמעט כל חלק בתמחור מינימלי.



 




       






 
 גלגלי הקרבון הסופר אקזוטיים שבמבחן, העלו את מחיר האופניים מ-15,900 ש"ח, ל-17,900 ש"ח. מדובר בגלגלי קצה של קצה מבית DT, קלילים וקשיחים, אך יש לשים לב שייעודם המקורי הוא תחרויות XC, ולכן החישוקים שלהם צרים מהמקובל בעדות אופני השבילים...
בולמי הזעזועים הם ברמה הגבוהה ביותר של פוקס, עם ה-EVOL KASHIMA מאחור, ובאופן מפתיע ומעט מוזר- ה 32 FACTORY מלפנים. מדוע מוזר, אתם שואלים? כיוון שאופני שבילים מודרניים נוטים להגיע בשנים האחרונות עם בולם ה-34 המעולה והקשיח יותר, ולא עם ה"אח הקטן" בעל צינורות ה-32 מ"מ. ולראיה- דגם 2018 כבר מגיע עם בולם 34 ועם מהלך 130 מ"מ, אשר מקהה את זווית הראש בכחצי מעלה (ל-67.5 מעלות).
עם מוט המושב המתכוונן של רייס פייס זוהי פגישתי הראשונה, והוא תיפקד ללא דופי, ונראה שהוא בנוי לתלפיות.



 
 


על השביל
בשנתיים האחרונות אנחנו עדים למירוץ חימוש כלל מערכתי בין כל חברות האופניים בעולם, העוסק בעיקר בהארכה של השלדות, הארכה של המתלים ומיתון של זווית הראש של אופני השבילים, עד רמה של 66 מעלות בחלק מהחברות. דוגרי? אני לא מתחבר לזה.
בתור רוכב XC לשעבר, שחובב בעיקר סינגלים, אני לא אוהב את המרדף אחר היגוי איטי ו"יציב" יותר, ואת הרצון לשווק כל אופניים כפוטנציאל לפודיום בתחרויות אנדורו.
אנחנו חיים במדינת ישראל, ובעיני, אפילו רוכב בינוני יוכל להסתדר ב-90 אחוז מהסיגלים במדינתנו הנהדרת, עם אופניים בעלי מתלים של 120 מ"מ וזוויות לא אגרסיביות מדי.
על כן שמחתי ממש לראות ש-ORBEA לא נסחפו עם הזרם, ונשארו עם אופניים שמבחינה תאורטית מתאימים בול לרוכב הישראלי הממוצע.
רכיבות ראשונות עברו בכיול המתלים. את רוב זמני על האופניים ביליתי עם שקיעה ראשונית של כ-30 אחוזים, אשר הרגישו כסאג הנכון לאופניים. במצבו הפתוח של הבולם האחורי מורגשת תנועת בובינג קלה עם כל דיווש, ולכן רכבתי על מצב הפלטפורמה, אשר הרגיש מכוייל היטב: סופג במידה הנכונה, מבלי לוותר על התגובתיות הנדרשת ובלי שום שקיעה תחת דיווש.
הגלגלים הקלילים האיצו והתנהגו למופת, אך כבר בתחילת הדרך עימם הבנתי שהם אליה וקוץ בה: הם סופר קלילים וקשיחים, אך החישוקים עליהם צרים מאד. כמה צרים? 22.5 מ"מ רוחב פנימי. בימים "רחבים" אלו, מדובר ב כמעט אולד סקול...
כאשר מרכיבים חישוק צר במיוחד על אופני שבילים, נולד צורך לחפות על כך בעזרת צמיגים רחבים. וכך מגיעים להם האופניים מזוודים בצמיגי 2.35\2.4, אשר חוטאים למטרה. הם מעלים מחדש את המשקל ההיקפי של הגלגל, עליו שילמנו אקסטרה כסף, ועל הדרך גם פוגמים בהתנהגות האופניים. צמיג רחב על חישוק צר במיוחד, לא "נפתח" ככוונת המשורר, ופוגע באחיזה הפוטנציאלית של הצמיג.



 











בקצרה? במעמד הקניה הייתי מחליף לחישוקים רחבים יותר, במיוחד אם בכוונתכם להשתמש באופניים כאופני שבילים בלבד. אם אתם בקטע של XC ארוך מהלך- הישארו עימם והתקינו צמיגי 2.2. גלגלים מדהימים ל-XC (חבל לוותר על שדרוג שכזה במחיר נמוך כל כך).
ה-OCCAM מגיבים בזריזות לתנועות הרוכב, והמתלה סופג זעזועים בצורה מאד מרשימה. תחילת המהלך רכה ונעימה, וההתקשחות איטית לקראת סוף מהלכו. יתכן שרוכבים המחפשים כל הזמן שבילים אגרסיביים יגידו שהוא אולי רך מדי לאורך כל מהלכו, ולא מתקשח מספיק בנחיתה מקפיצות גבוהות, אבל אני לא אחד מאלו, ולכן אהבתי מאד את ההתנהגות של המתלה.
הצינור העליון המעט ארוך קצת הקשה עלי לייצר עימם מניואל בקלילות אליה אני מורגל, אבל מדובר בעניין של הרגל, ולאחר מספר רכיבות כבר תפקדתי עם ה-OCCAM כאילו היו אופני הפרטיים.
בולם ה-32 FACTORY הקדמי, עליו הרחבתי בתחילת הכתבה, תיפקד מעולה לאורך כל המבחן, ויהיה בולם נהדר לכל אופני XC ארוכי מהלך הנמצאים בשוק. על אופניים כמו ה-OCCAM, המפרגנים לרוכב שמחפש סינגלים מכל הסוגים, הייתי שמח לקבל את הפוקס 34, לו קשיחות מבנית טובה יותר. כמו שכתבתי- העניין נפתר בדגם 2018, או שניתן לשדרוג כבר בדגם 2017 במחיר נמוך למדי.
נהניתי מאד לרכוב עם ה-OCCAM בבן שמן, וללחוץ בקטעים מסולעים במיוחד ביער חורשים. האופניים והמתלה האחורי מרגישים טוב יותר ככל שהמהירות עולה, והרוכב רק צריך לכוון לקו ולדווש במרץ.



 








 


סיכום
ה-OCCAM נמצאים בתחום הצר שבין אופני XC ארוכי מהלך לאופני שבילים קצרי מהלך. הם לא מתיימרים להיות אופני אנדורו, ומבקשים לתת מענה לרוכב שאוהב לעשות הכל מהכל. אני מאד מתחבר לתפיסה שלהם, שלא רודפת אחר ה"מודה", ולא מאריכה מתלים ומנסה לקרוץ לקהל האנדורו ההו-כה-עכשווי...
עם צמיגים צרים הייתי רוכב עימם את הצ'ימיצ'ורי מצד אחד, ומצד שני הייתי בכיף מצטרף איתם לאחד ממסלולי סבב האנדורו הישראלי. הם לא יבחרו כמצטיינים באף אחת מהדיסציפלינות, אבל לרוכב המחפש מענה לכל הטווח שבאמצע- מה שאנחנו קוראים לו Trail Biking- מדובר באופניים מעולים, ובמחיר בו הם נמכרים- מדובר גם בעסקה מצוינת.



 

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם