MONDRAKER Foxy XR 2017 במבחן

MONDRAKER Foxy XR 2017

דוגמן: דולב בראון

יבואן: מ.נ מערכות

מחיר: 29,900 שקלים



 
 


מונדרקר, חברה ספרדית שידועה בעיקר לחובבי האקסטרים, נמצאת בחוד החזית של תכנון אופני ההרים המודרניים כבר מספר שנים. איך זה יכול להיות אתם שואלים? איך חברה קטנה ועלומה יחסית, מצליחה להוביל תאגידי-על דוגמת טרק, ספשלייזד, סקוט, ג׳יאנט ושאר החברות הגדולות?
ובכן, מהפיכות לא דווקא מתחילות אצל השחקנים הגדולים והמפורסמים. אם אתם הבעלים המאושרים של אופני אול מאונטן או אנדורו מהשנתיים האחרונות, רוב הסיכויים שהגאומטריה שלהם, אופניים ארוכים, נמוכים ובעלי זווית ראש מתונה (long, law and slack), הושפעה ישירות מה-Forward Geometry של מונדרייקר.
מונדרייקר הציגה את הגאומטריה המהפכנית כבר ב-2013. הבסיס הוא מתיחת הצינור העליון הרבה מעבר למקובל, ושימוש בסטמים קצרצרים כדי לאזן זאת. ההבדל מוחשי מאוד בירידות תלולות, בהן משקל הרוכב מרוכז מאחורי ציר הגלגל הקדמי, בהשוואה לגאומטריית האולד סקול שהתבססה על שילוב צינור עליון באורך בינוני עם סטם ארוך. הוסיפו לזה הנמכת ציר מרכזי, זווית צינור ראש מתונה בקיצוניות לאחור וזווית מוט כיסא תלולה באופן קיצוני לפנים, והרי לכם גאומטריית הניו סקול של אופני הטרייל-אול מאונטיין-אנדורו.
ה-Foxy XR הם אופני ה-Trail/All Mountain האגרסיביים של החברה, עם מהלך של 140 מ״מ מאחור, 160 מ״מ מלפנים וגלגלי "27.5. הם לא מיוצרים בגרסת "29, כך שמונדרקר כבר החליטה עבור הלקוח מה גודל הגלגל האידיאלי ליישום זה. ליאור דיין בחן את מהדורת 2015, והמבחן הנוכחי יעסוק בעדכונים לשנת הדגם הנוכחית.




 








 
 
HIGHLIGHTS
- מזלג FOX 34 TALAS עם מהלך משתנה של 130 ו-160 מ״מ בגרסת ה-Factory היוקרתית (ציפוי קשימה מוזהב).
- בולם אחורי FOX עם 3 מצבי פלטפורמת דיווש וציפוי הקשימה.
- מערכת SRAM Eagle XO1 מלאה עם גלג״ש 32 מלפנים ו-12 הילוכים מאחור, 10-50 שיניים.
- סט גלגלי DT EX1501 ברוחב פנימי של 25 מ״מ.
- צמיגי MAXXIS High Roller II ברוחב 2.3 אינץ׳.
- בלמי FORMULA Cura.
- מוט כיסא טלסקופי עם 150 מ״מ מהלך ROCKSHOX Reverb.
- סטם באורך 30 מ״מ וכידון ברוחב 780 מ״מ, שניהם בקוטר מוגדל 35 מ״מ ממותג הבית Onoffֿ.
- משקל 12.7 ק״ג עם כלוב בקבוק ודוושות XTR Trail

 
 


 

 



שלדה ומתלה
זהו המפגש הראשון שלי עם המותג הספרדי שעשה לו שם בקרב חובבי הרכיבה האגרסיבית בעולם ובארץ. השלדה היא מלאכת מחשבת של סיבי פחמן, בצביעה אפנתית של ירוק ושחור, ומראה ייחודי שכבר הפך לסימן ההיכר של החברה. המשולש הקדמי ארוך במיוחד עם צינור עליון שמשתפל אחורה ומטה בזווית חדה, בצומת צינורות הראש יש קורת חיזוק אלכסונית, והמתלה כפול החוליות מעביר את הבולם האחורי בתוך השלדה. בעיני לאופניים מראה ייחודי ומושך.
הספרדים שמו לב לפרטים הכי קטנים ורואים שלצד מה שמוכר באולמות התצוגה הם חשבו פרקטית על כל מה שרוכב צריך. יש מקום נוח לבקבוק, וכשהחלפתי את הכלוב המקורי לכלוב בהכנסה צדדית, נפתחה האפשרות לשימוש בבקבוקים גדולים. החיווט פנימי כמקובל בשלדות קרבון. מיגון דמוי קרבון לתחתית הצינור התחתון מכסה גם את בית הציר המרכזי, הנקודה הכי נמוכה ופגיעה בשלדה. ציפוי גומי מוקשח על תומכת השרשרת הימנית כנגד נזקי הצלפת שרשרת, ושתל מתכת למקרים של נפילת שרשרת באזור גלגל השיניים הקדמי. מגן בוץ מגומי עוטף את הבולם האחורי ומגן עליו מכל מה שישליך עליו הצמיג האחורי. טבעת קטנה מותקנת סביב הציר המרכזי למניעת נפילת השרשרת (מחוברת לציר המרכזי בסטנדרט ISCG5 למובילי שרשרת).




 



מתלה ה-Zero Suspension הוא הגרסה המתוחכמת של מונדרקר למתלה כפול חוליות. שתי חוליות מתלה קצרות וקשיחות, התחתונה עשויה בכרסום ממוחשב, מניעות משולש אחורי א-סימטרי, בו יש קורה אנכית רק בצד שמאל, כשבצד ימין ממלאים את החלל גלגל השיניים והשרשרת. זה מבנה מקובל וחוסך משקל באופני שבילים, כשבדגם האנדורו, ה-Dune, זו כבר זרוע סימטרית חזקה יותר.
עדיין, גם פה הטייק אוף הספרדי למתלה הדאבל-לינק ייחודי ואפקטיבי. הבולם האחורי צף בין שתי החוליות, וכלל לא מעוגן למשולש הקדמי. זה מאפשר למתכנן המתלה אפשרויות כיול וכוונון אינסופיות, ולייצר מהלך שמרגיש ארוך ופרוגרסיבי ביחס למהלך הצנוע יחסית במילימטרים ( 140 מ"מ כאמור). בנוסף, הבולם ״מנקב״ את צינור הכיסא ועובר דרכו. זה מנמיך את מרכז הכובד, מפנה מקום במשולש הקדמי לכלוב בקבוק, ומאפשר שימוש במוטות כיסא טלסקופיים בעלי מהלך מוגדל. כדי להוסיף אמינות ועמידות כל מסבי המתלה הם של חברת Enduro. נייס.




 


 
דגם ה-XR שבחנו הוא הדגם האגרסיבי במשפחת ה-Foxy, וזה מתבטא בראש ובראשונה במזלג עם מהלך של 160 מ״מ, תוספת קטנה ומשמעותית ממזלגות ה-140 מ״מ של שאר חברי המשפחה.
דגם ה-XR הוא גם היקר ביותר במשפחה. מתחתיו קיימת גרסת קרבון RR במחיר 24,900 שקלים, גרסת קרבון R ב-18,900 שקלים ועוד שתי גרסאות אלומיניום זולות יותר. מוט כיסא טלסקופי מגיע כציוד מקורי בכל קשת הדגמים/מחירים.
באתר היבואן מספר דגמי 2016 שעדיין במלאי עם הנחות משמעותיות, דגמים שחולקים את שלדת 2017, רק עם מכלולים אחרים. רק אומרים...




 
 


ברכיבה
לי, ארך ידיים וגוף עליון שכמוני, הרכיבות על המונדרקר היו בהתאמה מופלאה ומידית למידותיי. חוויית הרכיבה על הפוקסי מתחילה ומסתיימת ב-Forward Geometry הייחודית, איך ואיפה היא ממקמת וממרכזת את הרוכב בתוך האופניים, כמה טוב היא מתפקדת בירידות ואיך היא מתפקדת בעליות. מהדיווש הראשון הרגשתי בבית, מתוח כהלכה כמו שאני אוהב, כמעט ללא צורך בכוונון הכידון והכיסא. בעליות ה-front-center הארוך אפשר לי לרכון קדימה, להישען כנגד השיפוע ועדיין להצליח לפתוח חזה וריאות. בירידות הקומבינציה של זווית ראש מתונה מאוד (66.5 מעלות), צינור עליון ארוך (635 מ״מ) וסטם קצרצר, מיקמו אותי הרחק מהגלגל הקדמי ביחס לאופניים אחרים, מה שמיד נתן לי עוד ביטחון ולא דרש ממני הסטת גוף מוגזמת לאחור.
 

עליות
עם האוריינטציה המובנית שלהם לירידות תלולות ועם תומכות השרשרת הקצרות (430 מ״מ), החשש שלי היה שהפוקסי לא יטפסו טוב, אבל החשש התבדה כבר ברכיבה הראשונה. מקיר הכורכר שעולה מהספסלים של חורשן, דרך טיפוס סינגל ניו זילנד (אל חשש, אני מרשה לעצמי לטפס אותו רק באמצע השבוע בשעות לא-פופולריות), הגלגל הקדמי החל לזגזג היכן שכל זוג אחר היה מזגזג, ורק בשיפועים התלולים ביותר. אגב תלולים, הרוכבים פחות ברי המזל ממני, כלומר אלו שהגיעו לרכיבות ללא מערכת Eagle עם יחס ההילוכים המופרך שלה, העניקו לשיפועים האלו את השם: ״קירות איגל״. השילוב של הילוך ״הכי קל״ קל בטירוף, עם צמיגים עתירי אחיזה מאפשר לך לכבוש כמעט כל עלייה רכיבה.
מבחינת המתלה, הוא עובד טוב בעליות, כל עוד הרוכב מקפיד להתאים את מצב פלטפורמת הדיווש בבולם האחורי לתנאי השביל. בעליות כורכר בקצב קבוע יש נענוע קטן כשהבולם במצב הפתוח, אך הוא מתבטל לחלוטין כשעוברים למצב אמצע, אז למה לא? מצב זה מייצר איזון טוב בין אחיזה והתחפרות מינימלית לבין יעילות דיווש, מה שעושה אותו אידיאלי לרכיבה בסינגלים מתגלגלים (עליות וירידות).
בטיפוסים טכניים ומדורדרים השארתי את הבולם במצבו הפתוח והאקטיבי. מורגשת שקיעה בעת טיפוס מדרגות, אבל התמורה היא אחיזה משופרת. במצב הנעול לגמרי השתמשתי רק פעם אחת בכל המבחן, בעליית כביש ארוכה ותלולה. ידית נעילת הבולם ממוקמת במקום נגיש לרוכב, גם בדופק גבוה.
ציון כללי ביכולות טיפוס אם כך: טוב מאוד כל עוד אתה משתמש בפלטפורמת הדיווש. משקל קל ומרשים של 12.7 ק״ג בלבד, גאומטריה מפתיעה שעובדת גם בטיפוס, צמיגים עם אחיזה טובה יחסית לדרדרת הקיץ וגלגלי 27.5 אינץ׳ מייצרים חבילה שקל להניע בעליות.
מה קשורים הגלגלים אתם שואלים? ובכן, אחרי שהתרגלתי לאופני 29 אינץ׳ אגרסיביים, מורגש שכאן דוחפים פחות מסה בעליות. יש פחות צמיג, פחות חישוק, ובסך הכל פחות מסה שצריך לסובב בכל דיווש. קל יותר להאיץ ולתת מכות כוח עם גלגלי ה-27.5 אינץ׳, שני דברים שטיפוס טכני מחייב.




 

 
 

ירידות
לא אתכחש שעם ה-Foxy, עניינו אותי בעיקר ביצועי האופניים כשהאף נוטה מטה, וכמה שיותר תלול. שמעתי רבות על המונדרקרים שנבחנו לאורך השנים במגזין, ואין ספק שביצועיו של דני הארט על אופני הדאונהיל של החברה, העלו עוד יותר את הסקס אפיל הלא-נמוך מראש שלהם. אז האם הפוקסי גרמו לי לרכוב כמו דני הארט?
אהעמ, עוד לא המציאו אופני פטנט כאלו, אז בואו נחזור למציאות...
ובכן, אני לא יודע מה בדיוק הספרדים עשו שם, אבל ישבתי על הכידון בול. רכיבות בשבילים האגרסיביים של חורשן/מיר״ב/משמר העמק בתנאי הדרדרת והפודרה כמעט הכי קשים בשנה, ואני מרגיש בטוח בגלגל הקדמי בצורה יוצאת דופן, לא דואג שהוא יחליק הצידה בהשכבות. לא מתעסק במשחקונים עדינים של קדימה-אחורה על האופניים למציאת האחיזה המקסימלית. פשוט מנסה להעביר משקל לדוושות, לעמוד מעליהן, הכידון מופיע במקום הכי טבעי לכפות הידיים וההיגוי אינטואיטיבי ומושלם.
זה אפשר לי להתרכז ברכיבה, בבחירת קווים ובהיצמדות לרוכב שמלפני מבעד לענני האבק. באופן חד משמעי הרגשתי שאני מסתובב מהר וטוב יותר מכרגיל, מצליח להיצמד לרוכבים טובים ממני, ונשאר להם על הזנב ביותר סיבובים וסוויצ׳בקים מכרגיל. סחתן.
המתלה האחורי פשוט שם, בולע, דורס ומייצר אחיזה מצוינת רוב הזמן. עקומת המתלה מכוילת מעולה, עם רכות בולעת רעשי דרך בתחילת המהלך, הרבה ״בשר״ והתנגדות באמצע המהלך, והתקשחות מורגשת בנחיתות לפלאט. יש טענה או תאוריה הטוענת שבסיס הגלגלים הארוך של המונדרקר טוב בעיקר להגברת היציבות של האופניים במדרונות תלולים במיוחד, ופחות טוב בסוויצ׳בקים צפופים בירידה או בעלייה. לא הרגשתי מסורבלות בשבילים צפופים וטכניים, כך שבמבחן המציאות לא שמתי לב לתופעה הזו, אך החלטתי להשוות את מספרי האופניים לזוגות האחרונים שרכבתי עליהם: המארין Wolf Ridge, הסנטה קרוז High Tower, הפוקוס SAM והברגמונט Trailster. כולם אגב במידות מדיום. ובכן, ביחס לכל השלדות המודרניות האלו, למונדרקר מדיום בסיס גלגלים וצינור עליון ארוכים בכ-2 ס״מ מכל השאר! למעשה למונדרקר מדיום מידות צינור עליון, reach, front center ובסיס גלגלים הדומות מאוד לשלדות הלארג׳ של שאר המותגים. ועם זאת, מונדרקר מושיבה על שלדות המדיום רוכבים בגובה מדיום. היא עושה זאת על ידי שימוש בסטמים קצרצרים, וגם, ובעיקר, כי היא אכן מציעה גאומטריה ייחודית ושונה, גם בשוק העדכני של אופניים חדישים.



 



 
 
27.5 אינץ׳ מול 29 אינץ׳
דווקא בירידות נדרשתי לטעמי האישי ולשאלה ששומעים רבות בשידורי רדבול של סבב הדאונהיל העולמי: מה עדיף, גלגלי 27.5 או 29 אינץ׳?
אין ספק שאופני 29 אינץ׳ עם מהלך זהה יתנו יותר give לרוכב. הגלגלים הגדולים ממלאים טוב יותר חריצים ובורות, נותנים לרוכב עוד קצת אחיזה בכל מצב ותנאי קרקע, ואיכשהו בעלי אפקט slow motion קל בדיוק במקטעים האגרסיביים של השביל. זה רק אפקט, כי הם לא איטיים יותר בזמנים, אבל לרוכב שחסר את האינסטינקטים של דני הארט זה יכול דווקא לעזור בעיתות מצוקה. ביחס ל״מפלצת״ ה-160 מ״מ על 29 אינצ׳ים שירדתי ממנה, אין ספק ש-27.5 דורס ומגהץ פחות, וזה דורש מהרוכב להקפיד יותר בבחירת הקו, ירידת מדרגות וכולי.
אם לגלגלים הגדולים עדיפות מוחשית בכל מה שקורה בקו ישר, לאופניים עם גלגלים הקטנים עדיפות מוחשית בכל מה שצפוף, פתלתל, עם שינויים מהירים בקצב ובכיוון. כבר ציינתי שקל יותר להאיץ ולתת מכות כוח עם הגלגלים הקטנים, אבל יש לזה המשך. אופני 27.5 אינץ' צפופים וקומפקטיים יותר, קל לתכנן בהם פרונט נמוך, בסיס גלגלים קצר ותומכות שרשרת קצרות. הפוקסי עם גלגלי ה-27.5 אינץ׳ הםplay bike הרבה יותר שמחים מכל זוג 29 אינץ׳ שרכבתי עליו. רוכב שאוהב לשחק עם השביל ועם מה שהטבע הניח לצד השביל ייהנה יותר מהגלגלים הקטנים. באני הופים, שינויי כיוון באוויר, ניסיונות לטייבל/וויפ וכולי, קלים יותר למימוש עם גלגלי ה-27.5.




 
 



נקודות חיוביות לציון
- הכידון של OnOff ברוחב מעולה (780 מ״מ) וצורתו מוצלחת מאוד. הוא שטוח כמעט לגמרי עם הגבהה מינימלית, מה שמאפשר להשאיר את הפרונט נמוך, וללא הרבה משיכה לאחור (sweep), מה ששומר על הקוקפיט המוארך. במערכת גם דוושות שטוחות (Flat Pedals) מתוצרת OnOff וכלוב בקבוק קל וחכם מקרבון שלהם, שזכה להערכת הבוחנים בנסיון קודם, כיוון שגם ברכיבות הגראבל הכי קשוחות הוא שמר על הבקבוקים במקום. אז אם אתם מחפשים חלקים ממותגafter market שפשוט עובד, יש לכם שם חדש ברשימה.
- מערכת האיגל הכבר לא כל כך חדשה של SRAM היא להיט. כאן התפנקנו במערכת איגל XO1 מלאה, כולל קראנק מקורי. ההילוכים עוברים בצורה מדויקת, ללא השהיות, קפיצות ונפילות שרשרת. הטווח פשוט פסיכי, ואתה בהחלט יכול להתמודד גם עם עליות וגם עם ירידות אלפיניות, אם כי ב-XR הייתי מרכיב גלג״ש 34 במקום ה-32 המקורי.
- הגריפים המקוריים מסיליקון, גרסה גנרית לגריפים של ESI, היו נוחים, עמידים ודביקים במידה.
- צמיגי ההיי רולר 2 של מקסיס, עליהם רכבתי לראשונה במבחן, עבדו מצוין בתנאים המאתגרים של שלהי הקיץ הישראלי, וגם לא סבלו מהתנגדות גלגול מוגזמת.




 



 
 
טענות? מענות? סעד, מין, כלכלה?
- מזלג ה-FOX 34 Talas לא עבד טוב כבר מהארגז. קורה. זיהינו בעיית Top Out קשה והוא נשלח לטיפול, אך חזר עם תקלה אחרת, נשלח לטיפול חוזר ולבסוף הוחלף על ידי היבואן ל-RockShox Pike 160 מ״מ RC פשוט וזול יותר משנת הדגם 2016. הפייק עבד מעולה ונתן לנו להרגיש את האופניים כמו שרצה המתכנן שלהם. לטעמי מלכתחילה אין צורך במנגנון כיווץ מהלך המזלג (ה-Talas) באופניים האלו, וניתן להרכיב גם על הדגמים היוקרתיים מזלג עם מהלך קבוע. מה שכן, לדגם ה-XR, עם 160 מ״מ מלפנים, אני אעדיף את הקשיחות והמסיביות של ה-FOX 36 על פני ה-34, גם במחיר של עוד כמה גרמים.




 






 


להמתין לדגמי 2018?

לא מכבר פורסמו דגמי 2018 של היצרן. שלדת 2018 של הפוקסי חדשה לגמרי. היא תכלול עדכוני גאומטריה מהותיים ושיפור המתלה. האם שווה ללכת על דגם 2017 או שעדיף להמתין לדגמים החדשים?
השלדה החדשה שבינתיים עוד לא נדגמה ברכיבה על ידי בוחנים בעולם, עושה עוד קפיצה מעלה במדד האגרסיביות. למתלה 10 מ״מ נוספים של מהלך מאחור, והוא משיג אותם על ידי שימוש בבולם אחורי עם קפיץ מתכת. תומכות השרשרת בעלות אורך משתנה, הצינור העליון ארוך יותר, ובסיס גלגלים ארוך בכמעט שני סנטימטרים מהפוקסי הנוכחיים. אנחנו מדברים על נתוני אורך צינור עליון, reach, בסיס גלגלים ו-front center שמקבילים לשלדות XL של חלק ממותגי האופניים האחרים! בעוד עולם האנדורו יישר קו עם מהפיכת ה-Forward Geometry של מונדרקר, החברה הקיצונית שוב מדלגת, ולטענתה קדימה.
אם אתה בפרופיל משתמש שבו ה-XR הנוכחיים מספקים אותך, אין סיבה להמתין לדגם כבד ואגרסיבי יותר שירגיש יותר טבעי בירידות יותר אגרסיביות, במיוחד אם יהיה לזה חיזוק חיובי בגזרת התמחור.




 


 
 
סיכום
ה-MONDRAKER Foxy XR מציעים גאומטריה ייחודית שתעזור לך במצבי דחק בירידה, אבל עובדת היטב בכל ההר. הם בעלי היגוי אינטואיטיבי יוצא דופן, ייחודיים ולא תראה מאות כמוהם ביער. הם לא מתיימרים להיות המטפסים הטובים בקטגוריה, ועם תג מחיר של כמעט שלושים אלף הם גם לא הקנייה הכי משתלמת בשוק, אבל הם יתנו לך one hell of a ride.    




 

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם