גברים בלייקרה

 גיא בר   
 #7 ינואר 2015     שטח   
גברים בלייקרה
כתב: גיא בר





היה זה בוקר קר במיוחד בחודש מרץ והרוח נשבה בחוזקה ממערב. גברים מלאי טסטוסרטון חיכו לזינוק למסלול האול המאונטיין ורק עוף מוזר אחד  עמד שם עם בגדים משונים וצמודים. איך הוא העז לעמוד שם עם טייטס בתחרות אול מאונטיין?
הרבה חקרו ובדקו בשטח ובמנהרות רוח והמסקנה חד משמעתית: טייטס וביגוד צמוד עוזר ויעיל באופן משמעותי אל מול בגדים רחבים. החכמולוגים יקפצו מיד ויגידו "אם זה כל כך טוב למה רוכבי הדאונהיל לא רוכבים ככה?". אז זהו, שפעם כל רוכבי הדאונהיל (שהגיעו במקור מקרוס קאונטרי) היו מתחרים עם חליפות צמודות. עד תחילת שנות ה2000, שהגיע שון פאלמר עם בגדי מוטוקרוס ופתח באופן רשמי את עידן ה"ילדים הרעים" של ענף הדאונהיל, חבורה שבאה לתת בראש בתחרויות ולעשות חיים בלתי ספורטיביים בעליל ביניהן.
עד שנת 2009 הסטטוס קוו היה שבכל התחרויות מתחרים עם ביגוד מגניב ורחב ופעם בשנה, באליפות העולם, כולם עם חליפה צמודה שנושאת את סמל המדינה שהם מייצגים. הסטטוס קוו נשבר שקבוצת Dirt/ Orange הבריטית החלו להתחרות עם  skin suit עשויות עור/ דמוי עור בתחרויות שאינן אליפות העולם ובן קת'רו מתחרה שאינו בין המובילים בדרך כלל, הצליח להגיע למקום השישי לקול מחאת הרוכבים האחרים. בלחץ הקבוצות האחרות, הוחלט להוציא מהחוק את הלבוש הצמוד בתחרויות הדאונהיל ולכן לא תראו אותו שם.
ובאנדורו? טייטס זה לא אנדורו, וכדי שרוכב אנדורו יישאר אנדורו, אסור לו ללבוש ביגוד שאינו אנדורו. זה חוק האנדורו!
ואם נחזור לסיפור הראשון שלנו, כן, העוף המוזר הזה בטייטס הוא אני. וכן זה עזר מאוד, והגעתי לתוצאה מעולה עם מקום ראשון בהפרש של 12 שניות מהמקום השני.



סם היל בדרך להתרסקות באליפות העולם 2008 (פעם אחרונה שהתחרה עם סקינסוט):